בסוף שנת 2013 כתבתי מאמר המתייחס לאתגר הבא של כתיבת תוכן לאתרים באינטרנט. את המאמר חתמתי בתחזית לפיה מבול של תכנים באיכות לא אחידה עתיד לשטוף את הרשת ועל כן האתגר יהיה כיצד להתבלט בתוך השטף. ואכן, השינוי הדרמטי שחל בשוק הישראלי בתחום השיווק באמצעות תוכן בולט מאוד לעין. עסקים קטנים, בינוניים וגדולים – כולם מפנים תקציבים ליצירת תוכן דיגיטלי כאשר סוג התוכן הפשוט ביותר להפקה ועל כן גם הנפוץ ביותר הוא מאמרים לאתרי אינטרנט.

לא משנה מהו המידע שאתם מחפשים בגוגל ולאיזה תחום הוא משתייך – תקבלו הרבה מאוד תוצאות רלוונטיות המפנות למאמרים. הדרך למיפתוח (אינדוקס) גבוה בתוצאות החיפוש של גוגל נעוצה כיום באיכות התוכן, כאשר אחד המדדים הבולטים לכך הוא התנהגות הגולשים בעת צריכת התוכן. אם הגולשים שהו מספיק זמן בדף, לא זיגזגו בחזרה לתוצאות החיפוש באופן מיידי ואם  צפו בדפים נוספים באתר – גוגל יפרש זאת כתוכן רלוונטי ואיכותי. כאשר יותר ויותר גולשים יקליקו דווקא על המאמר שלכם ולאחר מכן גם יצרכו את התוכן עד תומו, מקום גבוה בדירוג של גוגל די מובטח.

האתגר הבא: להתבלט בעולם תחרותי ומוצף
האתגר הבא: להתבלט בעולם תחרותי ומוצף

כשהתחרותיות בין עסקים באותו תחום ועל אותן מילות מפתח היא כה גדולה, איך אפשר לגרום לתוכן שלכם להתבלט? התשובה היא: "תוכן עם ערך מוסף" – כזה שהגולש לא יכול היה להגיע אליו בעצמו ושניכר שהשקעתם בהפקתו.

בהרצאה שהעברתי בנושא זה בכנס וורדקאמפ 2014 נשאלתי שאלה נוקבת: האם אין זה נכון שהאפשרות לייצר תוכן עם ערך מוסף מצויה בפועל רק בידי העסקים הגדולים – אלה שיש בידיהם תקציב להפקות ענק. התשובה היא: ממש, אבל ממש לא. גם עסקים קטנים מסוגלים ליצר תוכן אפקטיבי תוך ניצול משאבים קיימים. הנה כמה דוגמאות לסוגי תוכן עם ערך מוסף שכל עסק יכול להפיק:

1. תחקיר:

המילה "תחקיר" מעלה קונוטציות של רפי גינת ושל צוות חוקרים פרטיים מוסווים המנגבים קוליפורמים בחוצות ישראל. עסק לא זול. אבל האמת היא שתחקיר מעניין יכול לבצע כל אדם. כך, למשל, עשינו בתחקיר הלייקים הפיקטיביים. כמה מאות שקלים של קידום בפייסבוק, כמה שעות עבודה של בניית דפים ומעקב אחריהם – והרי לכם תחקיר מעניין ורלוונטי להרבה מאוד אנשים שנתקלים בתופעה הזו ומחפשים לה פתרון. תחקיר יכול להיות גם בהשוואת מחיר של מוצר מסוים ברחבי הרשת, בסדרת שיחות טלפון לאנשי מקצוע או בסטטיסטיקות המצויות בידי העסק שלכם. התחקיר הוא אמצעי המעורר עניין רב ועלותו נמוכה – השתמשו בו.

2. ראיון:

סוד קטן – התוכן הנצפה ביותר במגזין שלנו הוא ראיון שערכתי עם אבי לן מ"סטטוסים מצייצים" אודות ויראליות ברשת. ראיון עם איש מפתח בתעשייה אודות נושא רלוונטי יסקרן הרבה מאוד אנשים. ושוב: אתם ממש לא צריכים לראיין סלב-על שהסוכנים שלו משמשים כחומה בצורה ובלתי חדירה. חפשו בתחום שלכם אנשים רלוונטיים – כאלה שלכם עצמכם היה מעניין לשמוע מה יש להם להגיד – צרו עמם קשר וראיינו אותם בטלפון או בסקייפ. כשלכם מעניין – לקוראים מעניין.

3. סקר:

בניגוד לעבר, עריכת סקר היום אינה סיפור יקר במיוחד. ניתן להשתמש בשיטה הישנה של סקר "אומניבוס" טלפוני או לבצע סקר אינטרנטי באמצעות חברות העוסקות בכך דוגמת IPANEL. בתקציב של 2,000-3,000 ₪ ניתן לבצע סקר רלוונטי לתחומכם, כולל פילוחים. תוכן המתבסס על סקר הוא לא רק משאבת גולשים שתמיד נהנים לקרוא נתונים סטטיסטיים הרלוונטיים אליהם, אלא גם פתח להתעניינות של כלי תקשורת – זאת אם יודעים מה לשאול וכיצד להפוך את התוצאות לסיפור תקשורתי.

4. עובדות מהשטח:

מדד החופים של קורונה

כשאתם משקיעים – הקהל מבין זאת מייד. בעידן עודף המידע אפשר לכתוב כמעט על כל נושא שבעולם מבלי לקום מהכסא. זו הסיבה שאם כן תקומו מהכסא ותצאו לשטח – התוכן שלכם יתבלט. כך, למשל אנו עושים ב"מדד החופים של קורונה". במקום לכתוב על החוף לפי מידע המצוי ברשת, צוות סיקור שהכשרנו יוצא בפועל אל חופי ישראל, ממלא שאלונים ארוכים ומפורטים אודות כל חוף, מצלם בשטח, מברר מחירים, מראיין אנשים בחוף, ומציג בסופו של דבר תוכן מגזיני המשלב עובדות שנסקרו לעומק בשטח. עובדות חדשות, בדוקות וטריות – הן תוכן מקורי, ותוכן מקורי הוא יקר המציאות, נצלו זאת.

5. מומחיות:

אחת המטרות שלכם ברשת היא בניית אוטוריטה בתחום שלכם. זו הסיבה שטור אורח של מומחה בתחום הרלוונטי יכול לשדרג לכם את הבלוג, לרענן ולגוון אותו. גם כאן העלות אינה גבוהה ובמחיר של כמה מאות שקלים תוכלו להשיג טור מעניין במיוחד.

ולסיום – הדבר החשוב ביותר שניתן לומר על כתיבת תוכן לאינטרנט הוא שאין להתמקד רק בכתיבת תכנים טקסטואליים. המילים "תוכן דיגיטלי" כוללות עוד הרבה שכבות וסוגים של תכנים מעבר למאמרים: אנימציה, וידאו, אינפוגרפיקה, מיפוי וגיימיפקציה. שלבו בתכנית התוכן שלכם תמהיל של תכנים מכל הסוגים לפי פירמידת התכנים.

ועוד קטנה לסיום: אל תהיו כבדים מדי. בסופו של דבר כולנו צורכים תכנים לא רק כאשר אנו חייבים למצוא מידע מועיל. ברוב המקרים אנחנו פשוט רוצים להתבדר.