כל מותג רוצה "סרטון ויראלי", בין אם הוא מיועד לטיקטוק, ליוטיוב או ללינקדאין. הבעיה היא שהמילה הזאת הפכה לקיצור דרך מחשבתי: במקום לשאול מה אנחנו רוצים להגיד ולמי, אנחנו שואלים כמה צפיות נקבל.
הפעם בפודקאסט "טו-שוט" התמקדנו בשאלה איך מפיקים סרטון ויראלי. התשובה הייתה כמעט מעצבנת בפשטות שלה: אין מתכון. יש עקרונות עבודה, יש חשיבה נכונה, ויש דרך לבנות קהל ותוכן לאורך זמן – ואז, לפעמים, מגיעה גם הוויראליות.
הינה חמישה טיפים להפקת סרטון שיצליח – ואולי, אולי, גם יהפוך ל"ויראלי":
1. לא לנסות להפיק סרטון ויראלי
זה נשמע פרדוקס, אבל זו נקודת פתיחה קריטית: ברגע שמגדירים "ויראלי" כמטרה, מתחילים לקבל החלטות שמכוונות לאפקט – ולא למהות. פתאום מחפשים טריקים, מגזימים בטון, דוחפים הוק בכוח, או מנסים "להיראות כמו סרטון מצליח" במקום להגיד משהו אמיתי. התוצאה לרוב מרגישה מאולצת, והצופה מזהה את זה בשנייה – ופשוט גולל הלאה.
2. עקביות חשובה יותר מיצירתיות
יצירתיות ומקוריות הן חשובות, אבל בלי עקביות והתמדה הן כנראה לא יובילו אותנו רחוק. כשמתמקדים בסרטון אחד שאמור "להתפוצץ" מסתכנים בכך שהוא ייעלם בפיד ונישאר בלי כלום. לעומת זאת, כשבונים סדרה לאורך זמן,
מתקבלים שני נכסים שאי אפשר לקבל מסרטון בודד: האלגוריתם מזהה עקביות ומתגמל אותה בהפצה, והקהל מפתח הרגל צפייה. ככה מפסיקים לרדוף אחרי סרטון מנצח אחד, ומתחילים לבנות סיכוי אמיתי להצלחה.
3. לתת ערך לצופה
לצופים יש סבלנות קצרה – ואם הם לא מקבלים ערך מהר, הם פשוט עוברים הלאה. לכן, נכון לחשוב דרך "מרחב הזהב": נקודת המפגש בין מה שאנחנו יודעים לתת הכי טוב לבין מה שהקהל שלנו באמת צריך או רוצה לקבל. זה מתחיל בהגדרה חדה של מיהו הקהל ומה מעניין אותו, ומסתיים בכלל פשוט: לא מוציאים תוכן שלא היינו שמחים לקבל בעצמנו. כי אם זה מרגיש כמו ספאם, זה כנראה ספאם – ולא משנה שזה מצולם באיכות K4.
4. לזכור שיש הרבה משתנים חיצוניים
אלגוריתם, טיימינג, מצב רוח ציבורי, ואפילו מי שבמקרה נתקל בסרטון ושיתף אותו – אלה דברים שיכולים להרים או להוריד סרטון בלי קשר לכמה עבדנו עליו. לכן, נכון לפעול בשתי קומות: לשלוט במה שאפשר (למשל תזמון, התאמה לפלטפורמה, איכות התוכן, בניית "הוק" חזק), ולשחרר איפה שאין שליטה (למשל מי ישתף את זה בשעה הראשונה). ככה מפנים אנרגיה ומשאבים למה שבאמת אפשר לעשות – ובשאר נותנים לאלגוריתם ולמזל לעשות את שלהם.
5. להפריד בין המספרים הגדולים למספרים החשובים
ויראליות לרוב נמדדת בכמות הצפיות שיש לסרטון, אבל הנתון הזה לא מספר את כל הסיפור. המדדים החשובים הם אלה שמראים השפעה: האם אנשים צפו בסרטון במלואו? כמה נרשמו כעוקבים? האם הם נכנסו לאתר או ביצעו רכישה בעקבות הסרטון?
כשקוראים את הנתונים נכון מבינים מה תפס, מה פחות, ומה כדאי לשנות בפעם הבאה – וכשהדיוקים האלה מצטברים לאורך זמן, גדל הסיכוי שיום אחד, בלי יותר מדי כוונה, ייצא לכם סרטון ויראלי באמת.
קראתם עד הסוף ועדיין אין לכם נוסחה לסרטון ויראלי? מצוין. זה רק אומר שהבנתם את הרעיון.