חושבים שאתם עובדים קשה? זה כלום בהשוואה לעבודת הפרך המוטלת על כתפיהם של רובוטי גוגל העובדים ללא הפסקה 24/7.
אם, למשל, תקלידו בחלונית החיפוש של גוגל את המונח המאוד ספציפי "לייקים פיקטיביים", יחזיר לכם האלגוריתם של גוגל לא פחות מ 4,790 תוצאות. איך יודע האלגוריתם שקיימות ברשת 4,790 תוצאות רלוונטיות למונח החיפוש העוסק ב "לייק" של חשבונות פיקטיביים בפייסבוק, ולא למשל בתופעה של אנשים המתחזים לעדת עולי גרמניה הלא הם ה"ייקים"? כי הרובוטים של גוגל סורקים כל הזמן את הרשת ומנסים להתאים מידע רלוונטי לחיפושים שונים ולדייק את עבודתם באופן מתמיד.
איך יודעים הרובוטים לאתר את כל המאמרים האלה ולהבין את פשרם? שאלו רגע את עצמכם: לו אתם הייתם בנעליהם של רובוטי גוגל, איך הייתם יודעים לזהות איזה תוצאות רלוונטיות?
זוהי בדיוק מטרת אחד התרגילים שאני נותן לסטודנטים באקדמיה לתוכן. אני מציב בפניהם אתגר: לפענח תוך 5 דקות את נושאיהם של 15 מאמרים שונים. מה עושים הסטודנטים? ברור שהם לא קוראים את המאמרים, כיוון שהדבר בלתי אפשרי, אלא סורקים אותם בלבד. ומה הם מחפשים באותה סריקה? את הכותרת הראשית, כותרת המשנה וכותרות הביניים. הם גם מנסים לראות אם יש ביטוי שחוזר מספר פעמים במאמר ומה הם כיתובי התמונות. האסטרטגיה הזו מוכיחה את עצמה בכל פעם מחדש.
איך גוגל רואה את המאמר שלכם?
התרגיל הקטן של הסטודנטים הוא האתגר העומד בפני האלגוריתם של גוגל: לסרוק כמות עצומה של מאמרים ולהבין כמה שיותר מהר במה עוסק כל אחד מהם, עד כמה הוא עונה על שאלות שונות שנשאלות בחלונית החיפוש, ועד כמה הגולשים מזהים אותו כתוכן רלוונטי כאשר הם בוחרים להקליק עליו. את כל זה נאלץ האלגוריתם לעשות על ידי סריקת פרמטרים טכניים אותם יש לפענח לפי פרמטרים אנושיים של חיבור עם תוכן.
כאן יש לזכור שהרובוטים של גוגל לא רואים את הכתבה שאתם קוראים עכשיו באופן בו אתם רואים אותה. הם רואים שורות קוד ש"אומרות" לדף היכן להציג תמונות, היכן כותרות, היכן טקסטים, היכן לינקים ומה לעשות עם כל אחד מהאלמנטים השונים שבאתר כמו חלונית וידאו, חלונית פייסבוק וכדומה. למעשה, הדף אותו אתם קוראים עכשיו נראה לגוגל כך:
כדי להבין במה עוסק המאמר שלכם, יתנהגו הרובוטים של גוגל ממש כמו הסטודנטים בתרגיל: הם יחפשו בבליל שורות הקוד הזה את הכותרת הראשית, כותרות משנה, תיאורי תמונות, ינסו לזהות מילים וביטויים שחוזרים מספר פעמים בכתבה ולבנות ענן מילים כולל של הכתבה ושל האתר בו נמצאת הכתבה כדי להבין במה האתר כולו עוסק ומה אופיו. כל אלה מסייעים לאלגוריתם להבין את הנושא של פריט התוכן וגם את הפוטנציאל של הכתבה לעניין גולשים מסוימים שמחפשים שאילתות מסוימות.
אל מדדים ראשוניים אלה מצטרפים עוד הרבה מאוד פרמטרים אחרים כמו התנהגות הגולשים שנכנסו בפועל לכתבה: האם למשל חזרו מייד לתוצאות החיפוש (כי לא מצאו את מבוקשם), מה זמן השהייה שלהם ועד כמה הוא תואם את אורך הכתבה, האם התוכן גרם למשתמשים לשתף אותו וכדומה.
איך לעזור לגוגל להבין במה המאמר שלכם עוסק?
עכשיו, כשאנחנו יודעים מה האלמנטים שמחפשים הרובוטים של גוגל, יש לנו את הכלים לעזור להם בכך. אז חוץ מהקפדה על פריטי onsite seo שעוזרים לרובוטים להבין את מבנה האתר שלכם, בין השאר באמצעות כלים כמו sitemap.xml, יש לא מעט עבודת onpage seo שמטרתה להנגיש לרובוטים של גוגל את התוכן ולאפשר להם לבדוק את מה שמעניין אותם:
- חווית משתמש: ריספונסיביות, מהירות, בהירות, אבטחת מידע ועוד
- תיוגים: מטא, אלט, כותרות, תאריכים, כותבים, תיוגים סמנטיים, קישורים ועוד
- תוכן: סמנטיקה וקישור רעיוני לתחומי האוטוריטה, רלוונטיות לחיפוש, (הענשה על העתקה), תמונות, איכות (spelling) ועוד
- דומיין: איפה התוכן יושב ועד כמה האתר בו הוא יושב רלוונטי לקהל היעד ולשאילתה
- תוצאות: איך הקהל מגיב בפועל לתוכן
נשמע מסובך? האמת היא שהקפדה על כמה כללים פשוטים תעשה את רוב העבודה:
1. כותרות:
אם תסמנו את כותרות המאמר בתיוגים שעוזרים לרובוטים להבין שאלו הן הכותרות, ייקל עליהם להבין את נושא המאמר שלכם. מדרג הכותרות מזוהה על ידי הרובוטים באמצעות תיוגי H1, H2, H3 וכן הלאה – כאשר ככל שסימון ה H גבוה יותר מספרית, כך מדובר בכותרת משנה נמוכה יותר במדרג. למשל: כותרות ראשיות יסומנו כ H1 או H2, כותרות משנה כ H3. אין צורך לפנות למתכנת כדי שיטמיע את הסימולים בשורות הקוד. אם, למשל, אתם עובדים בסביבת וורדפרס, סימון הכותרת לפי "רמה" יתורגם אוטומטית בשורות הקוד לשפה בה הרובוטים יבינו שמדובר בכותרת ומהי חשיבות הכותרת במדרג. זו גם הסיבה שכותרות המשנה צריכות להיות פשוטות וישירות וללא תחכומים מיותרים: גם הגולש האנושי וגם הרובוט הסורק צריכים להבין מהו הנושא של המאמר בסריקה בלבד.
2. ביטויי מפתח:
לכל מאמר צריך להיות ביטוי מפתח מרכזי בו יש להתמקד. על ביטוי המפתח הזה להיות שזור לא רק בכותרות השונות, אלא גם בטקסט עצמו ובתיאורי התמונות. שימו לב: על הביטוי להשתלב באופן טבעי בלבד ומבלי ששיבצתם אותו יותר מדי פעמים. "צפיפות יתר" של ביטוי המפתח או בהטמעתו באופן לא רוגני, יתפרש כניסיון "לעבוד" על הרובוטים של גוגל ויבוא לידי ביטוי בהתאנדקסות נמוכה בתוצאות החיפוש. זוהי אחת הטעויות הנפוצות של חברות קידום אתרים באינטרנט.
3. נוחות הקריאה:
לאחר שגוגל תבין מהו נושאו של המאמר ותראה בו תוכן רלוונטי, הוא יצוף בתוצאות החיפוש. אבל היכן? בין המדדים שבוחנת גוגל תיבחן גם נראות הדף שלכם, או: עד כמה הוא נח לקריאה מהירה של הגולש. איך גוגל בודק זאת? למשל על ידי בחינת הפרמטרים הבאים:
- אורך המשפטים: משפטים ארוכים מדי מאפיינים טקסט סבוך שיש לעצור ולהתעכב עליו כדי להבין אותו. כתבו משפטים קצרים, חדים וברורים ככל שאפשר. לגולש אין זמן לעצירות מיותרות שלא משרתות מטרה ברורה.
- אורך הפסקאות: בעולם הדיגיטל גולשים לא אוהבים פסקאות שנראות ארוכות. הם עלולים לנטוש מאמר שכזה תוך כדי קריאה בו, אפילו אם יהיה מעניין. בכל מקרה כדאי שאורך פסקה לא יעלה על כ 350 מילים.
- כותרות משנה: כמה כותרות משנה יש בהשוואה לאורך הטקסט? גם אם כתבתם במשפטים קצרים ובפסקאות לא ארוכות מדי – המאמר עשוי להיות ארוך ומייגע לקריאה. לכן יש "לשבור" מאמרים ארוכים עם כותרות משנה מרובות. כזכור, כותרות המשנה גם עוזרות לגוגל להבין במה עוסק המאמר.
4. ריספונסיביות:
אם הדף לא מתאים את עצמו לגודל המסך במכשירי הקצה, התמונות והטקסט יזוזו ממקומם, יהיה צורך לגלול הצידה כדי לקרוא המשכי משפטים והסרטונים יהיו לא נוחים לצפייה. אם הכתבה תיראה לא טוב – הקוראים יתקשו לקרוא אותה וינטשו לטובת תוצאה אחרת בחיפוש. זו הסיבה שגרסה ריספונסיבית היא חובת המציאות, כיוון שהיא מאפשרת נראות אופטימלית בכל מכשיר קצה. אין לכם גרסה ריספונסיבית? הסיכוי שלכם להתברג למקום סביר בגוגל – קלוש. רוצים לדעת אם יש לכם גרסה ריספונסיבית? ניתן להשתמש בכלי בדיקה שמוצעים ברשת או פשוט לשנות את גודל החלון בו אתם צופים באתר שלכם – אם האתר "מסדר" את עצמו מחדש בהתאם לגודל החלון – יש לכם גרסה ריספונסיבית, לפחות בבסיסה.
5. מהירות הגלישה:
יש דבר מעצבן יותר מכתבה שעולה לאט ובחלקים? זו הסיבה שגוגל שמה לאחרונה דגש מיוחד על מהירות עליית הכתבה במכשירי הקצה, במיוחד במובייל. לכן כדאי להימנע משימוש בתמונות כבדות, ובמקרה הצורך כדאי לייצר נראות שונה במובייל מאשר בדסקטופ, גם כאשר האתר ריספונסיבי. כך אפשר "לשחרר" כובד שיוצרים חלקים פחות נחוצים כמו וידג'טים כבדים שעוטפים את האתר. כאן תוכלו למצוא כלי של גוגל לבדיקת התאמה למובייל ומהירות טעינת האתר.
כתיבת מאמרים לאתרים? אל תתחילו בלי ערך מוסף
בכנס SMX שנערך לפני מספר חודשים בירושלים, נציג גוגל נתן הרצאה ובסופה השאיר זמן לשאלות. שורת מקדמי אתרים נעמדה בתור ושאלה בדיוק את אותה שאלה: איך לגרום לאלגוריתם של גוגל לדרג את המאמרים שלי גבוה יותר? איך אפשר לגרום לגוגל להבין ששיפרתי את מדדי האתר? התשובה שנתן הנציג הייתה חד משמעית: עזבו את הנסיונות לפענח את האלגוריתם של גוגל, התמקדו בחוויה של המשתמש. "אם יהיה לכם תוכן טוב, מעניין, משמעותי, שעונה על שאלת החיפוש של הגולש – האלגוריתם כבר יזהה זאת בעצמו".
בהתאם להמלצת גוגל, עליכם לעניין את הגולשים בכתבה בעלת ערך אמיתי. אם הקורא סיים את קריאת הכתבה כשאין באמתחתו תובנה חדשה, מידע חדש, הבנה של נושא או רגש – אין לתוכן שלכם ערך מוסף. זהו כיום הבסיס הבלתי מעורער של כתיבת מאמרים לאתרים.
השגת ערך מוסף למאמרים היא עבודה עיתונאית ומגזינית ביסודה ומצריכה מקצועיות גבוהה במיוחד. היא יכולה להתבסס על מגוון שיטות עיתונאיות: ראיון, תחקיר, סקירת תחום, ניסוי שטח, ועוד מגוון אלמנטים שיכולים להעצים את הערך הסגולי הבסיסי של חומר הגלם שלכם.
הוכיחו לגוגל שהמאמר שלכם איכותי ורלוונטי
מאמינים באיכות הכתבה שלכם? מומלץ לבצע קידום ממומן של הכתבה במערכות גילוי תוכן ורשתות חברתיות כדי להביא גולשים. למה? אם תביאו קהל אל הכתבה, והקהל יתנהג כמי שהכתבה מועילה לו, מעניינת אותו ורלוונטית אליו, גוגל יבין שיש פה כתבה עם פוטנציאל גבוה להתאנדקסות מהירה. ככל שיותר אנשים יתנהגו באופן שממחיש לגוגל שמדובר בתוכן איכותי ורלוונטי – כך יתאנדקס התוכן מהר יותר.
לסיכום: כתיבת מאמרים לאתרים הוא עניין המצריך מיומנות מקצועית מאוד ספציפית המשלבת כשרון כתיבה, כלים עיתונאיים, הבנה שיווקית, יצירתיות גדולה והבנה טכנית של עולם ה SEO.
