כתיבת מאמרים רפואיים המיועדים לציבור הרחב שונה במהותה מכתיבת מאמרים לאנשי מקצוע בתחום הרפואה. האתגר: להסביר באופן פשוט אך מדויק נושא מורכב. במילים אחרות, מדובר במשימת הנגשה.

ואין המדובר במשימה פשוטה: התחום הרפואי עתיר מילים לועזיות שארוכות יותר אפילו משידת Shufhauzenten של איקאה. בדומה לאותה שידה – קשה למשתמש להבין מה בדיוק הוא אמור לעשות איתה וכדי להסביר זאת נדרש ידע טכני והרבה סבלנות.

אולם ההנגשה היא דווקא החלק הקל בסיפור. הדברים מתחילים להסתבך כאשר המאמר הרפואי מיועד לדיגיטל.

למה? כי בדור מופרע הקשב שלנו, בו המשתמשים צורכים תוכן בסמארטפון בתור לרופא, בישיבה על האסלה או רגע לפני השינה, אין לנו הרבה זמן לתפוס את תשומת לבו של המשתמש ולהוליך אותו לקריאת מאמר העוסק בנושא שהקלילות ממנו והלאה, ושלעתים דן בתופעות לא מלבבות ואף מטרידות. אז איך בכל זאת ניתן ללכוד או להדביק את תשומת לב הקוראים ?

המדריך לכתיבת מאמרים רפואיים לאינטרנט

כמי שעוסקים כבר שנים בכתיבת מאמרים בתחומים רפואיים ובריאותיים לאינטרנט ולדיגיטל, הרכבנו עבורכם מדריך בסיסי המפרט את השלבים העיקריים בכתיבת מאמרים בתחום הרפואי.

1. איסוף חומרי גלם:

נכון, בכל מאמר איכותי חומרי הגלם חייבים להיות מדויקים, מעודכנים ומאומתים ככל שניתן. זוהי החשיבה העיתונאית שצריכה ללוות אתכם בכל כתיבה. אולם בתחום הרפואי הדיוק חשוב שבעתיים. לכן, שלב איסוף חומרי הגלם הוא קריטי. בין אם הלקוח שלח לכם חומרי גלם משלו ובין אם לאו, ההמלצה שלנו היא קודם כל ללמוד את התחום בעצמכם:

איסוף מונחים מקצועיים וידע כללי

התחילו מאיסוף ידע ראשוני ומונחים מקצועיים רלוונטיים. זה לגמרי בסדר להתחיל מויקיפדיה או ויקירפואה כדי לאסוף מידע ראשוני. ניתן להיעזר גם במילון הרפואי של אינפומד בעברית כדי לבדוק מונחים ספציפיים. בשום אופן אין להתייחס לכך כאל מידע מוסמך וסופי אלא כבסיס למחקר.

מונחים רפואיים באנגלית

בשלב מסוים, יהא עליכם לברור את המונחים הרפואיים המדויקים באנגלית שכן רוב חומרי הבסיס ברשת יהיו בשפה זו. חלק זה חשוב מאוד שכן ישנם ביטויים נפוצים בעברית שעשויים להטעות אתכם בהמשך החיפוש. למשל – אם תחפשו חומר על "התקף לב" ותתרגמו זאת ל: heart attack אתם עשויים לפספס הרבה חומר בהמשך הדרך כיוון שהמונח הרפואי המקצועי להתקף לב הוא בכלל Myocardial Infarction ובקיצור: MI. בדומה, השם העממי "ניתוח כפתורים באוזן" הוא קיצור לשם המקצועי "ניתוח החדרת צינוריות אוורור לתופיות".

תוכלו למצוא ברשת מגוון מילונים רפואיים מקוונים, או כאלה להורדה למחשב המומלצים לשימוש אם אתם עוסקים דרך קבע בכתיבת מאמרים רפואיים ורוצים את המידע נגיש. באופן טבעי, תוך כדי תהליך האיסוף – תלמדו לא מעט על התחום הרלוונטי.

חיפוש מידע וסקירת מחקרים במאגרים רפואיים

לאחר שאגרתם מידע בסיסי על הנושא הרפואי וצברתם רשימת ביטויים מדויקים לחיפוש, תוכלו להתחיל בחיפוש מידע במאגרים רפואיים. למה בכלל להתאמץ ולחפש מידע שכזה? כדי לבלוט. בתחום הרפואי תוכלו למצוא המון מידע ברשת, אולם האיכות עומדת בהרבה מקרים ביחס הפוך לכמות: אלה אותם מאמרים משוכפלים שוב ושוב בשינויים לא משמעותיים. כך, המשתמש לא יעדיף מאמר אחד על פני רעהו, ובהתאם גוגל לא יזהו אינדיקציה לאיכות שתתגמל מאמר שכזה על ידי העלאתו בתוצאות החיפוש. כדי לבלוט בעיני הגולש ובעיני גוגל, אתם חייבים למצוא נקודת עוגן שתיתן ערך מוסף לגולש. דרך המלך למציאת ערך מוסף שכזה היא באמצעות חיפוש נתונים חדשים ומעניינים שהוא טרם הכיר. ההמלצה שלי היא להיעזר ב PubMed שהוא חלק ממיזם NCSI האמריקני המנגיש מאמרים ומחקרים רפואיים לציבור הרחב.

לאחר שחומרי הגלם נאספו ונשמרו ניתן לעבור לשלב הבא.

2. גיבוש התובנה המרכזית:

על מה אתם הולכים לכתוב? לכל תחום רפואי ולכל תופעה בו ניתן להתייחס באינספור זוויות שונות. כדי לבחור זווית שתמטב את הצרכים השיווקיים של המאמר, יש לבדוק:

היצע: בידקו מה יקבל המשתמש הרלוונטי כאשר יחפש את התחום בגוגל כיום. מהם הנושאים של המאמרים הקיימים, מהו התוכן שלהם.

ביקוש: בקרו בפורומים שונים הקשורים לתחום עליו אתם כותבים, ובדקו: במה מתעניינים האנשים? איזה שאלות חוזרות על עצמן ולאיזה שאלות אולי אין תשובות ברורות מספיק כאשר מחפשים אותן בגוגל?

ערך מוסף: מהו הערך המוסף שתוכלו לתת כאן למשתמש – הסבר טוב יותר, המחשות ברורות יותר, נתונים מעניינים או מחקרים שלא הכיר?

עכשיו יש בידיכם את הכלים לקבוע מה תהיה התובנה אליה תרצו להוליך את הקורא במאמר. המידע הרפואי שאספתם יסייע לכם לזקק את הערך המוסף הרלוונטי. לא מצאתם ערך מוסף שכזה? אל תחששו לחזור אל הלקוח ולהיעזר בו לפיצוח העניין, ייתכן שיש בידיו כלים לסייע כמו מקרים מיוחדים שעברו תחת ידיו, צילומים של הליכים רפואיים שביצע ומתועדים כיום דרך קבע, או שיש לו קשר לפרופסור בעל שם עולמי שתוכלו לראיין במסגרת הכתבה ובכך להעניק לה ערך מוסף.

3. סגנון הכתיבה

 הדבר הראשון שיש לקבוע הוא סוג המאמר: push או pull?

מאמרים רפואיים מסוג PULL: מאמרים אלה נועדו לתת תשובה מידית ונקודתית לשאלה של גולש. לדוגמא: ייתכן ומדובר באדם שהתחלחל כאשר הגיעו לו למייל תוצאות בדיקת הדם וחלק מהערכים מסומנים באדום. סביר להניח שהדבר הראשון שיעשה הוא לחפש בגוגל "ערכים גבוהים של CRP בדם" או יתכן שמדובר בהורים שרוצים להכין את ילדם לניתוח מתקרב ויחפשו "הכנת ילד לניתוח". במאמרים מסוג זה הכתיבה חייבת להיות מאוד תכל'סית: לתת מייד תשובה מפורטת ומוסמכת לשאלה אותה חיפש הגולש – בלי הקדמות מיותרות וללא סטיות מהקו הישר שנמתח בין השאלה לבין התשובה. לדוגמא, מאמר זה נועד להיות מונגש למי שיחפש מידע על "כולסטרול טוב ורע".

מאמרים רפואיים מסוג PUSH: אלה מאמרים שהקורא יפגוש לא כי הוא חיפש אותם, אלא כי נתקל בהם ברשתות חברתיות או מערכות גילוי תוכן דוגמת אאוטבריין או טאבולה. כלומר, תכנים ש"נדחפו" אליו. בדרך כלל המדובר בתכנים שנועדו לאנשים שרוצים לשפר משהו באיכות חייהם, אך לא מודעים לפתרון חדש או שהתייאשו מפתרונות קיימים והפסיקו לחפש אותם. מאמרים מסוג זה מאפיינים גם פעילות של ארגונים ועמותות שרוצים לחנך את הציבור למודעות לתחום מסוים כמו סוכרת, השמנה או גילוי מוקדם של מחלה.

בניגוד לכתיבת PULL כתיבת PUSH חייבת להיות מרתקת ומושכת לאנשים שלא חיפשו מלכתחילה מידע בתחום הרפואי או הבריאותי. בנוסף, עליה להתמודד עם מבול התכנים הנוספים המציפים את הקורא בפיד. לכן, פסקת פתיחה מפתיעה או כזו שגורמת להזדהות עם המצב, או שימוש במגנט תוכן כמו סקר או גיימיפיקציה דווקא יכולים להתאים.

כך, למשל, מאמר זה נועד לפגוש משתמשים בפייסבוק או אאוטבריין בתקופה שקדמה לחג הפסח – ומבלי שחיפשו מידע על הקשר בין חומרי ניקוי לבין מחלות לב. במקרים קיצוניים יש צורך גם בתוכן גרילה שיעביר את המסר בדלת האחורית.

יש לזכור שגם מאמרי PUSH וגם מאמרי PULL חייבים להיות מעניינים ומועילים, סגנון הכתיבה הוא שמשתנה ולא איכותה. בהרבה מקרים למאמר יש מטרה כפולה, ואז יש לשמור על איזון מתאים, כמו למשל במאמר הזה.

הדבר השני שיש לזכור הוא העניין בו פתחנו: הנגשה והמחשה

הנטייה של כותבים רבים היא להאריך במשפטים מרובי פסיקים, מקפים ונקודותיים. כאשר מדובר בתוכן מורכב מתחייב שימוש במשפטים קצרים, חדים וברורים. בנוסף, חלקו את המאמר לפסקאות קצרות וקלות לעיכול. השתמשו בסדר לוגי של טיעונים והסברים הנבנה נדבך אחר נדבך ומשתמש בסיכומי ביניים שבונים את המשך הטיעון או ההסבר. תמיד כדאי להוסיף המחשות שנותנות ערך מוסף: אינפוגרפיקה, סרטון או איור. במאמר זה למשל, נעשה שימוש באיורים להמחשת התופעה של אסטיגמציה ולהסברים אודות עדשות מגע צילינדר הפותרות את הבעיה. בדוגמא הזו ניתן לראות שימוש באינפוגרפיקה להמחשת נתונים על נתרן ומלח.

טיפ לסיום: בשונה מכתיבה אקדמית או עבור מגזין רפואי רשמי, אם אתם מתייחסים לכמה מחקרים במאמר אחד, לא כדאי לציין את שמם בגוף הטקסט, זאת כדי למנוע סרבול. ניתן להזכירם כרשימת מקורות בסוף המאמר או לחלופין להציב לינק אל המאמר כאשר מזכירים את נתוניו.

4. המאמר כתוב – מה עכשיו?

 אישור לקוח: מקצועי ואישי

עם כל הכבוד למידע שאספתם בעמל אב ואף בזהירות – אתם לא האוטוריטה המקצועית המעודכנת בנעשה בתחום. הגורם המקצועי אצל הלקוח חייב לאשר את נכונות העובדות וההסברים, ולבדוק:

  • האם ההסברים וההמחשות שלכם מדויקים?
  • האם המונחים המקצועיים מדויקים?
  • האם המחקרים עליהם הסתמכתם לא נסתרו בידי מחקרים עדכניים יותר?
  • האם החסרתם מידע חשוב שאולי לא חשבתם שקשור לנושא?

בנוסף לאישור המקצועי – יש לוודא התאמה של המאמר ללקוח באופן שיווקי, לא רק בהקשר למטרת הספציפיות של המאמר אלא בהקשר לנראטיב הארגוני כולו. לא חשוב אם מדובר ברופא, מקצוע פרא-רפואי או עמותה לקידום מטרה בריאותית – יש לו או להם אג'נדה וידע. לכן חשוב לברר:

  • האם התובנה אליה מוליכה הכתבה מוסכמת על הלקוח לא רק תיאורטית אלא גם מעשית? כלומר, אם התובנה היא, נניח, שכדאי ליטול תוסף תזונה מסוים, האם הוא עצמו מאמין בזה וממליץ על כך למטופלים שלו בפועל?
  • האם סגנון הכתבה משקף את אישיותו של הלקוח או את הנראטיב הארגוני של הארגון והמטרות השיווקיות שלו?

העצה שלי: אם מאמר חזר כשהוא מאושר וללא הערות: החזירו אותו ללקוח. שוב חזר ללא הערות? בדקו את עצמכם שוב ואם יש נתון שאינכם בטוחים בו במאה אחוז – הורידו אותו מן המאמר.

משפטי: פסקת הגבלה

מאמר רפואי, מעצם טיבו וטבעו, הוא כללי ואינו יכול לשמש תחליף לעצה רפואית אישית. לכן, חשוב להבהיר לקוראים שמטרת המאמר היא להעביר ידע, להנגיש אותו או לסקרן לקריאת המשך. מטרת המאמר אינה לתת עצה רפואית. פסקת disclaimer שכזו לא חשובה רק כדי להגן עליכם ועל הלקוח מבחינה משפטית, אלא גם מוסרית. כתיבת מאמרים רפואיים היא מלאכה הנושאת עמה אחריות כבדה ועליכם לדעת שהקוראים עשויים לשנות התנהגות בעקבות המילים שכתבתם ולהשפיע על בריאותם.

סיימתם את כל השלבים? זה הזמן לכוונוני SEO ולעריכה לשונית.

יאללה, שיהיה לבריאות.