מאיזה חומרים צריך להיות בנוי עורך תוכן דיגיטלי? לאחר מחקר מעמיק ומספר ניסויים בבעלי חיים שרטטנו עבורכם את האנטומיה של הדיגי-סאפיינס:
עור של פיל:
עורך תוכן דיגיטלי מייצר ומפיק הרבה מאוד יחידות תוכן מסוגים שונים. ייצור בהיקף ובמגוון נרחב מוליד תמיד אחוזים מסוימים של תכנים שיעוררו ביקורת בקרב הלקוח או צרכן הקצה. זו הסיבה שעורך תוכן דיגיטלי חייב לדעת לספוג ביקורת, ללמוד, להפנים – ולהמשיך מייד הלאה.
מוח ימני:
ויזואלי, אסתטי ואומנותי. תוכן הוא אמנם מוצר של מהות – אך לא ניתן להתעלם מן האריזה. עורך תוכן דיגיטלי טוב יודע להסתכל על המוצר הסופי מנקודת מבטו של צרכן הקצה ולבדוק האם הקנקן נראה הולם למה שיש בתוכו.
מוח שמאלי:
ורבליות שוטפת ודמיון מפותח הם הבסיס לכל עריכת תוכן. מילים הן חומר גלם עוצמתי. עורך תוכן טוב יודע לאפיין האם פיסת התוכן בה הוא עוסק צריכה להיות מגזינית, אינפורמטיבית או מקצועית – ולהשתמש בחומרי הגלם שלו בצורה מיטבית. עורך תוכן טוב יודע לקחת חומר משעמם ולתבלן אותו כך שיהיה אכיל. עורך תוכן מושלם מבין שאין דבר כזה "תוכן משעמם".
עיניים:
זיהוי הנקודה החשובה בחומר הגלם. בכל חומר גלם מכל סוג שהוא יש נקודה שיכולה לתפוס את תשומת ליבו של הגולש הפוטנציאלי. לפעמים זה נתון חריג, לפעמים אנקדוטה מפולפלת ולפעמים השוואה לתחום אחר. עורך התוכן הוא צייד של נקודות חוזק בחומר גלם.
אוזניים:
הקשבה לרחשי הציבור. תוכן טוב הוא תוכן רלוונטי. עורך תוכן טוב תמיד מקשיב לסביבה. מקשיב למה שצרכנים קוראים בעת הזו ולסוג התוכן שמצליח לאחרונה. פיתוח קשב סביבתי כם לתדרים גבוהים במיוחד הוא מיומנות בסיסית אצל עורכי תוכן.
מצח:
גבוה או בינוני – בהתאם לקהל ולמצב רוחו. האם להתהדר במילים גבוהות או לכתוב בסלנג זורם? עורך תוכן טוב יודע להתאים את השפה למדיום, לקהל ולמסגרת הפרסום. לעולם, אבל לעולם, לא ישתמש במצח נמוך.
לב:
כי טכניקה כשלעצמה אינה מספיקה. כשעורך תוכן לא אוהב את עבודתו ולא מרגיש את תחושת הניצחון הנלווית לפיצוח של כתיבת תוכן טובה – יואיל נא ויעבור למקצוע אחר.
תוספתן (אפנדיציט):
לדעת להיפטר מרכיבי תוכן לא נחוצים. בשום אופן אסור ליצרני התכנים להתאהב ביצירה שלהם עד כדי עיוורון שיקשה על עריכה בריאה. במקרים רבים כדי להעביר מסר מרכזי וחזק יש להתמקד ולוותר על פסקאות מצוינות ודקות חזקות בוידאו שאינן משרתות באופן ישיר את מטרת המאמר, הסרטון או האינפוגרפיקה.
ידיים:
הקלדות. הרבה הקלדות. עריכת תכנים, כתיבתם והתכתובות הנלוות לעבודה מול כותבים ומול לקוחות מצריכות הקלדה מרובה, לפחות עד שמערכות קול לטקסט יתבגרו.
פה:
נשכני או מנשק, ע"פ הצורך. איך מרתקים קהל? לפעמים מצחיקים אותו. לפעמים מעצבנים אותו ולפעמים גורמים לו להרגיש: "ואו, זה בדיוק כך!". עורך התוכן האולטימטיבי יודע לזהות ולהתאים את מה שנדרש כדי לתפוס את הקהל בהתאם לקונטקסט.
חוש ריח:
להריח את הסיפור הבא. נכון, צריכים להקשיב למה שקורה ומצליח עכשיו, אך האף צריך כבר להתמקד בדבר הבא.
ראש טוב:
עורכי תוכן צריכים לעתים לכתוב ביום אחד עבור מחלקות שונות בארגון, לקדם מגוון של אג'נדות לטפל באגואים של לקוחות וקולגות, לזרום ולהזרים תהליכי יצירה. לכך נדרשת יכולת בין אישית ו"ראש טוב".
גמישות:
הקיבעון הוא אויבו של התוכן הטוב. ללכת אחר מה שמצליח זה כמובן צעד חכם, אך תמיד השאירו מקום לגמישות בנוגע לתוכן הבא. הדיגיטל הוא מקום דינמי שיכול להשאיר את המקובעים מאחור.
תחת:
קריאטיביות לא שווה דבר בלי עבודה קשה. אחת התכונות החשובות של עורך התוכן הדיגיטלי הוא היכולת לשבת ולעבוד בחריצות. עבודת התוכן היא עבודה על פס ייצור. אין מקום לרחפנים במפעל.
פיסוק:
בשביל המדקדקים. התכנים שאתם יוצרים מגיעים גם לקהלים טרחניים ודקדקנים שיעדיפו, במקום להתעסק במהות התוכן, ליירט את היצירה על בעיות ניקוד ופיסוק. עדיף לתת להם כמה שפחות תחמושת אבל בשום פנים לא במחיר של יצירה קולחת ועכשווית.
זריזות:
תגובה מהירה לעולם שסביב. אז מה אם כתבתם כתבה מצויינת שתוכננה מראש? עכשיו מתרחש משהו ממש מעניין ובלתי צפוי – הגיבו בזמן אמת.
אברי תעוזה:
תוכן טוב נמצא במקום שאליו אנשים טרם הגיעו. אם לא תעזו – תצליחו להיות טובים, אך לא מצוינים. צריכים גם ביצים כדי להגיד ללקוח: "אני מבין את ההערות שלך – אך אני איש המקצוע כאן ואני מחליט מה נכון".
