שחקן נכנס לבמה, לא שם לב לקליפת בננה המונחת ממש לפניו ומחליק עליה. הקהל צוחק. שחקן שני נכנס לבמה, לא שם לב לקליפת הבננה ומחליק עליה. הקהל צוחק, קצת פחות. שחקן שלישי נכנס לבמה, רגע לפני שהוא מחליק על קליפת הבננה, מבחין בה, מדלג מעליה בזהירות, ואז נתקל בקיר. הקהל שואג מצחוק. למה?
חוק השלוש בקומדיה: בניית תבנית וניפוצה
לאלמנט הקומי הזה קוראים "חוק השלוש", והוא נפוץ מאוד בהומור. זה ממש לא מקרה שבארסנל הבדיחות שלכם יש נתח משמעותי לכאלה שמתחילות ב"יהודי, נוצרי ומוסלמי" או "פולני, מרוקאי ורומני".
הסיבה: הבסיס של כל הומור הוא אלמנט ההפתעה. כדי ליצור הפתעה, צריכים ליצור קודם ציפייה. ציפייה יוצרים על ידי בניית תבנית של אירועים עם אלמנט חוזר, כאשר המספר המינימלי לבניית תבנית הוא שלוש. במקרה של קליפת הבננה, בשתי הפעמים הראשונות החלה להיבנות תבנית אירועים חוזרת ויצרה ציפייה להשלמתה בפעם השלישית. כאשר השחקן השלישי התקרב אל קליפת הבננה וכמעט החליק, הוא סגר מעגל של תבנית. ואז סטה ממנה. סטייה זו מן התבנית יצרה את ההפתעה ואת פרצי הצחוק.
תבנית השלישייה אף יוצרת פוטנציאל למצבים קומיים ומכאן שלישיות כמו הגשש החיוור, שלישיית הסטוג'ס או שלישיית מה קשור.
חוק השלוש בסיפורת, מחזאות ושיווק
חוק השלוש נפוץ לא רק בהומור אלא בעולמות נוספים של מחזאות, כתיבה ושיווק. גם במקרים אלה המספר שלוש יוצר תבנית, אלא שבניגוד לקומדיה, התבנית נוצרת לא כדי להתנפץ, אלא כדי שייקל עלינו לזכור את המילים או את שרשרת האירועים. לעתים המספר שלוש יוצר קצב או מפשט צורת חשיבה והופך אותה לאוטומטית. לא סתם כל דבר בצה"ל בנוי משלושה חלקים, ואגב, חוק השלוש הוא גם נר לרגלם של המארינס.
הנה כמה דוגמאות לסיפורים המשתמשים בחוק השלוש:
- זהבה ושלושת הדובים
- מעשה בשלושה אגוזים
- שלושה חזירונים קטנים
זה עובד גם עם סטיקרים:
- העם עם הגולן
- תנו לצה"ל לנצח
- חברון מאז ולתמיד
ומה עם אמרות חז"ל?
- על שלושה דברים העולם עומד
- בשלושה דברים אדם ניכר
- הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה
ויש גם סלוגנים שמשתמשים בחוק השלוש ומגבילים עצמם ל-3 מילים:
- נייקי: Just do it
- מקדונדלס: I'm loving it
- המשחקים האולימפיים: יותר מהר, יותר חזק, יותר גבוה
גם ציטוטים שמשתמשים בחוק השלוש הם זכורים במיוחד:
- באתי, ראיתי, ניצחתי
- לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
- דם, יזע ודמעות
אגב, האמרה האחרונה, של וינסטון צ'רציל כללה במקור ארבע מילים: דם, עמל, יזע ודמעות, אך כאשר התגלגלה אלינו, צומצמה לשלוש תוך השמטת ה"עמל" (ונעזוב את השאלה מה פרויד היה אומר על ההשמטה הזו), והפכה לאמרה שמתגלגלת בקלות על הלשון.
חוק השלוש בכתיבה
התובנה המרכזית מחוק השלוש היא שמוח האדם מנסה תמיד לעשות קיצורי דרך ולחסוך משאבים. הכנסת פריטים לתוך תבנית מסייעת לו בכך, והתבנית המינימלית היא של שלוש יחידות. כשאנחנו עוסקים בכתיבה לדיגיטל הדבר נכון שבעתיים, שכן האדם נחשף להמון תוכן בכל רגע נתון ותשומת ליבו מוגבלת מאוד. ככותבים, עלינו לייצר תוכן שעוזר לקורא להבין כמה שיותר מהר מה מהות התוכן שלנו ולזכור אותו.
מה זה אומר בפועל?
- בכתיבת מאמר או כתבה, נסו לחלק את התוכן לשלושה חלקים ברורים, עם שלוש כותרות משנה שיוצרות תבנית ברורה.
- כאשר אתם כותבים תסריט, השתמשו בחוק השלוש כדי ליצור עלילה מינימלית שמצד אחד תמשוך את הצופה ומצד שני תגרום לו לזכור ולהפנים את מה שראה.
- כאשר אתם מכינים מצגת או אינפוגרפיקה, נסו לכנס את מה שיש לכם לומר לשלוש נקודות שיעלו בשלושה "בולטים" ברורים.
חוק השלוש? יש גם חוק החמש
הכי חשוב: השתמשו בחוק השלוש, אך אל תשתעבדו אליו. יש עוד חוקים בכתיבה, כמו חוק החמש שיכול לשרת אתכם טוב יותר במקרים מסויימים, למשל בכתיבה מעמיקה יותר או בתחקיר. גם שייקספיר כתב מחזות בתבנית של חמש מערכות. יש סלוגנים שמשתמשים דווקא בארבע מילים כדי ליצור קצב אחיד וסימטרייה ("יש מכבי יש חברים", "תן חיוך, הכל לטובה"). חוק השלוש בהחלט אינו בלעדי, הוא בסך הכל כלי – אל תהפכו אותו לסד המגביל את תנועתכם.
מיומנותו של כותב באה לידי ביטוי בעושר ארגז הכלים שלו, אך גם בהבנה מתי להשתמש באיזה כלי. הכותב צריך לבוא אל המשימה, לראות מה המטרות ולייצר תוכן מנצח. יותר פשוט לומר: באתי, ראיתי, ניצחתי.
