וירוס הקורונה: המקפצה של המהפכה הביתית

מה גרם להמוני בריטים לפרוץ למפעלי טקסטיל ולשרוף מכונות, למרות שהעונש על עבירה שכזו הוא לא פחות מעונש מוות? פחד.

תנועת הלודיטים: האם היא עדיין כאן?

הימים הם ימי המהפכה התעשייתית בתחילת המאה ה-19, כאשר חברות המיכון והתעשייה החלו לגרום להעלמת מקצועות רבים מהעולם. בעלי מלאכה רבים שחששו לפרנסתם הלכו בעקבות פועל הטקסטיל נד לוד, והקימו את תנועת הלודיטים שמחתה על המהפכה התעשייתית והפכה עם השנים לסמל של מאבקים חסרי תוחלת בשינויים גלובליים.

ואכן, המהפכה התעשייתית הייתה בלתי ניתנת לעצירה, והשפעותיה על הכלכלה העולמית נמשכות עד היום, תוך שהן לובשות ופושטות צורה בכל דור. מה בכל זאת משתנה? תרבות העבודה. יותר ויותר צעירים, שמבוגרים נוטים לחלק אותם לדורות כמו Y או Z, מורדים בתרבות העבודה. התפיסה הקלאסית של משרה טובה, שרק דור קודם הייתה חלום של כל משפחה ישראלית, שלפיה לעובד יש ביטחון כלכלי ובתמורה הבוס מקבל שליטה רחבה על העובד גם מעבר לשעות העבודה במשרד – משתנה. הרבה מאוד צעירים בוחרים להפוך משכירים לפרילנסרים ולשלב את הקריירה ואת חיי המשפחה באופן שמתאים להם, תוך שליטה בכמות העבודה ובשעות העבודה שנוחות להם.

כיצד מגיבות החברות הגדולות במשק למרדנות הפרילנסרית? כמו הלודיטים. אם אתה לא מחויב אליי כשכיר – אני לא רוצה אותך. ייתכן שדווקא וירוס הקורונה ישנה את המצב.

וירוס הקורונה: הרמה להנחתה פרילנסרית

לפעמים מה שמתרחש לאט מאוד בתהליכי BOTTOM UP, מתרחש ממש מהר כשהוא TOP DOWN. אם המהפכה השקטה של הפרילנסרים לא הצליחה לגרום ללודיטים של החברות הגדולות להבין שהמציאות משתנה – הקורונה עושה את זה מהר וכואב.

לקורונה יש פוטנציאל לחולל את המהפכה הפרילנסרית כיוון שהיא הציבה איום חדש ובלתי צפוי, שמן הסתם לא נכנס לאף אחד מניתוחי ה-SWOT השנתיים. האם אי פעם העלה מישהו בדעתו איום שיכול לגרום לסגירה מיידית של שערי העסק ביום בהיר אחד? אתם יכולים לנחש את התשובה. המציאות שנוצרה מחייבת את ההנהלות לדון במגוון דרכים יצירתיות להמשיך את פעילות החברה גם בשליטה מרחוק דרך מערכות טכנולוגיות ודיגיטליות.

וראו זה פלא: חברות ממשיכות לתפקד גם כשהעובדים לא נמצאים פיזית במשרד, פגישות מתקיימות בלי לצאת מהבית או מהמשרד, והעולם לא מתמוטט. עכשיו לא זאת בלבד שמנהלים מבינים את זה –גם העובדים מבינים את זה. זו כבר קרקע למהפכה.

מה זה בעצם דיגיטל ואיך הוא משפיע על עולם התעסוקה?

אחד האתגרים שלנו כחברת דיגיטל בשנים האחרונות הוא להטמיע חשיבה חדשה בחברות וארגונים על משמעות המונח דיגיטל והאופקים שהוא פותח בפניהם. בדרך כלל מתקשר המונח "דיגיטל" לסרטון ויראלי, פוסט RTM בפייסבוק או קידום ממומן חסר תוחלת. במעגל קסמים מתבקש, כאשר פעילויות אלה לא ממש משנות את מערכי השיווק והמכירות, הם "מפסיקים להאמין בדיגיטל".

אבל אין כאן עניין של אמונה, כיוון שהמהפכה כבר התרחשה. חשיבה דיגיטלית היא ממש לא רק במערכי שיווק ומכירות; היא משנה את האופן שבו מגייסים עובדים, מכשירים אותם, מפעילים אותם ומעשירים אותם – וגם את הדרך שבה אנו מתקשרים עם לקוחות ולקוחות פוטנציאליים.

אבל הי, תגידו שלום לקורונה. מאז פרוץ המשבר אנחנו לא מפסיקים לקבל פניות מחברות וארגונים על מעבר לכלים דיגיטליים, הן לתקשורת פנים ארגונית והן להמשך קשר עם לקוחות ולקוחות פוטנציאליים.

מה עושה חברה שצריכה לגייס אנשים ולהכשיר אותם, כשאי אפשר להיפגש עם האנשים האלה ובטח שלא לרשום אותם לסדנאות הכשרה? מה עושה מוסד אקדמי שלא יכול לקיים יום פתוח או יום מיון לסטודנטים אך חייב להמשיך בתהליכי הגיוס והמיון? מה עושה עמותה המפגישה בין חלקים בחברה הישראלית כשאלה אינם יכולים להיפגש בפועל? כולם פתאום צריכים להכניס חשיבה דיגיטלית – וראה זה פלא, הפתרונות נמצאים.

מי שיאמץ את החשיבה הדיגיטלית – ירוויח

כאשר מבינים את יתרונות החשיבה הדיגיטלית, מצליחים למקסם את הפעילות. חברה שאימצה דרכי חשיבה דיגיטליות בפעילות היומיומית שלה, לא נפגעת מהבידוד הקורוניסטי.

הדוגמה הפשוטה ביותר שאנחנו יכולים לתת היא הדוגמה הביתית שלנו: עוד הרבה לפני הקורונה, רק כ-10% מהעובדים מגיעים למשרד בפועל ביומיום וגם זה בעיקר בדרגי ההנהלה. שאר העובדים יכולים לעבוד מכל מקום שבו יבחרו, גם מהספה בסלון, כאשר רשת של מתודולוגיות עבודה המגובה בטכנולוגיה מתאימה מאפשרת לעשות זאת בקלות. חלק גדול מכוח העבודה שלנו מורכב בכלל מפרילנסרים, חלקם עובדים לשעבר שבחרו לשנות מודל עבודה. התוצאה היא שהעסק מתפקד היטב, מבלי לדאוג אם האנשים שלנו באמת עובדים או משחקים סוליטר. למעשה, כאשר התמחור הוא פר מוצר ועמידה בלוח זמנים – אין לנו בעיה להצטרף אליהם לסיבוב במשחק.

המציאות הזו חזקה יותר מכל טיעון, ועל כך יעיד מספר הפרילנסרים שרק הולך וגדל בכל שנה ומתפרשׂ על יותר ויותר מקצועות. אם בעבר תופעת הפרילנסריות התמקדה בעיקר בהיי-טק, היום כבר תוכלו לראות יותר ויותר פרילנסרים בתחומים כמו ראיית חשבון, בניית ועיצוב אתרים, שיווק, ייעוץ פיננסי ואפילו מנהלי פרויקטים שאותם שוכרים לטווח קצר (רבעון) עד ארוך (שנה +).

יתרונות הפרילנסריות: לא רק בימי קורונה

והכי חשוב: מודל העבודה הפרילנסרי הזה מאפשר לדור הצעיר, שעל פי מחקרים שונים חשוב לו לבלות זמן איכות בבית עם המשפחה והחברים גם על חשבון עבודה בשעות לא שגרתיות, למצוא את האיזון שמתאים לו. במודל הזה, כל אחד יכול לבחור את שעות העבודה שהכי נוחות לו והכי יעילות עבורו בלי לבזבז זמן מיותר על המחשבה איך לקמבן את המערכת כשאתה לא מרגיש טוב או כשצריכים להוציא את הילד בפתאומיות מהגן. מה לגבי ימי חופשה, קרן השתלמות וביטחון תעסוקתי? ההמלצה שלנו היא לתמחר אותם בתוך המחירון שלכם.

מובן שלעצמאות מושלמת יש גם מחיר: אי אפשר להתחמק מהעבודה האמיתית או מהדד ליין, כי המדדים הם בעיקר התוצאות. זה מה שאנחנו אוהבים בפרילנסרים שלנו: אלו חבר'ה עם כתפיים רחבות שמוכנים להתמסר ואפילו מעוניינים לקחת אחריות גדולה יותר על עצמם ולהגדיל ראש, כל עוד העצמאות נשמרת. לא סתם פלטפורמת fiverr שחוללה מהפכה ברכישת שירותי פרילנסרים, שווה היום כמעט מיליארד דולר.

הקורונה מלמדת אותנו שאין טעם להיות הלודיטים של עולם התעסוקה. תזרמו.