על עיוורון באנרים כבר בטח שמעתם. אז אתם יודעים שהפרסום במדיה הדיגיטלית בעזרת באנרים ופופ-אפים הוא קצת ללכת עם הראש בקיר. כמפרסמים, יש לנו נטיה כזו של ללכת בכוח: הקהל לא מגיב? אז בואו נידחף בראש הדף, נשתלט השתלטות עוינת על ynet, נקפוץ לכם בפופ-אפ, נפעיל לכם את הרמקולים וננגן לכם יוטיוב בפנים. ונוסף על הכל – נעקוב אחריכם. לא חשוב לאן תפנו באינטרנט: לגוגל, לפייסבוק, או ליוטיוב  – המודעות שלנו יחכו לכם שם. בקיצור נתנהג לא סתם כמו נודניקים חסרי טאקט אלא כמו סטוקרים אמיתיים מעדות הקריפי. בעולם האמיתי מזמן הייתם פונים למשטרה על הטרדה מהסוג הזה.

בגלל הפסקה הקודמת נולד הפתגם הנפוץ: "התוכן הוא המלך". כמו הרבה פתגמים – מעטים מבינים את משמעותו עד הסוף. כלומר, גם מפרסמים שהבינו שהם צריכים ליצור תוכן אמיתי, עם בשר, שנותן ערך כלשהו לגולשים, ממשיכים להפיץ אותו בצורה פולשנית עם אותן מודעות שרודפות אחריכם.

אז איך באמת מפיצים את התוכן שלכם בצורה טבעית, אורגאנית, ובלי לעצבן או להטריד את הגולשים?

התשובה היא שעושים זאת בנימוס ובשקיפות בעזרת מערכות להפצת תכנים. מערכת הפצת התוכן של אאוטבריין היא דוגמא נהדרת לאיך אפשר לקדם תוכן בלי האגרסיביות הפרסומית. מערכת אאוטבריין (גילוי נאות – שותף עסקי של המתכנה)  ניגשת אל הצרכן ברגע שהוא סיים לקרוא כתבה או כשיש לו אתנחתות תוך כדי קריאתה, כלומר: היא מזהה מצב תודעתי של "צריכת תוכן" ובאה אל האדם ברגע הזה כדי להציע לו עוד תכנים. הטקסט שהכי מזוהה עם אאוטבריין הוא: "אולי יעניין אותך גם" והוא מספר את כל הסיפור.

ככה זה נראה בפועל:

אאוטבריין- מערכות גילוי תוכן

כלומר, המערכת של אאוטבריין משתלבת בתחתית הכתבה במקרה הזה באופן לא פולשני, מנומס, עדין ומזמין וכמעט אורגני. הכותרת- "אולי יעניין אותך עוד" יחד עם האימג'ים המוקטנים והלא בומבסטיים יוצרת תחושה של "באנו לעזור" ולא "באנו להטריד". ההצהרה recommended by מוסיפה אלמנט של שקיפות.

האלגוריתם של אאוטבריין הוא אלוף בהנגשת תוכן מתאים לאנשים הנכונים. הוא עושה זאת בעזרת בחינת דפוס הגולש הפרטני בתוספת חכמת המונים של שאר הגולשים ועם תהליך לומד. נקודת התורפה של המערכת היא זיהוי טיב התכנים עצמם. נכון, לאאוטבריין אי אפשר להעלות כל תוכן – התוכן עולה רק לאחר אישור אנושי שמדובר בכתבה או מאמר ולא בדף נחיתה או פרסומת. רק אם יש לכם תוכן אמיתי הוא יאושר על ידי המערכת. אך מה לגבי טיב התוכן? כאן יש בעיה: אפשר לכתוב מאמר שייראה כמו מאמר מבחינת מספר המילים, הכותרות והמסרים – אך הוא יהיה תוכן ירוד שטחי וללא ערך מוסף. לשום אלגוריתם, מתוחכם ככל שיהיה, עדיין אין את הבינה הנדרשת על מנת לזהות קריאטיביות ויכולת חיבור ריגשית עם התוכן. הדבר יבוא לידי ביטוי בהתנהגות הגולשים לאחר שלחצו על הקליק לכתבה: זמני השהייה יהיו נמוכים, הבאונס רייט (אחוזי נטישה) קרוב ל 100%, והטעם בפיו של הקורא כלפי הגורם המפרסם יהיה מריר מאוד. ספק אם אותו גולש יקליק שוב על כתבה מאת אותו גורם.

ניהול קמפיין אאוטבריין יעיל אף דורש מיומנויות ניסוח גבוהות של כותרות. מערכת אאוטבריין מאפשרת ניהול קמפיין מרובה תמונות ומרובה כותרות. הכותרת חייבת להיות מזמינה, מסקרנת- אך לא שקופה מדי ולא שקרית. בתמונת המסך שלמעלה ניתן לראות למשל כותרת של הגוף המפרסם "מנהרות הכרמל חיפה": "חיפה הופכת לעיר הראשונה עם איזור אוויר נקי". זוהי כותרת שיוצרת תחושה של חוסר אמון אצל הצרכן. כנ"ל לגבי הכותרת מטיים-אאוט על מים מוגזים שכובשים את העולם. שקוף מדי ופרסומי מדי.

לסיכום: מערכות הפצת תוכן דוגמת אאוטבריין הן כלי חזק ומוביל בתחום של הפצת תוכן באינטרנט. אך כמו כל כלי אחר – חשוב מי מפעיל אותו, עד כמה הוא מקצועי ויודע את מלאכתו נאמנה.