מאמרים לאתרים: איך לכתוב לקהל שלא קורא?

שהכותרת לא תטעה אתכם: הקהל קורא, והרבה. העניין הוא שהקהל בוחר בקפידה איזה מאמרים לקרוא ואיזה לא. כלומר: בכתיבת מאמרים לאתרים אנחנו חייבים לשים לב לשלבים השונים שעובר הגולש לפני שהוא מחליט אם לקרוא את המאמר או הכתבה.

לקרוא או לא לקרוא? זו השאלה

ההחלטה של הגולש אם לקרוא את התוכן שלכם או לא מתרחשת תוך 2-12 שניות. בפרק זמן קצר זה מספיק הגולש לקלוט הרבה מאוד נתונים שמסייעים לו להחליט אם לצרוך את התוכן או לוותר.

אלה הנתונים המרכזיים שמוחו של הגולש קולט באותן שניות גורליות של התרשמות:

1. מהירות

יוצא לכם להתעצבן על הסמארטפון שלכם כשהוא נתקע לשתי שניות על משהו? אין דבר מעצבן יותר ברשת מאשר לחיצה על לינק שגוררת דף מדשדש, תמונות או סרטונים שלא נטענים וגלילת דף שמובילה לשטח מת. לרוב, תוך 3-5 שניות יותר ממחצית הגולשים ינטשו את התוכן שכבר החליטו לתת לו צ'אנס. מהירות האתר היא גורם משמעותי מאוד בהחלטת הגולש אם לצרוך תוכן. זו גם הסיבה שגוגל מתעדפת אתרים מהירים ודוחפת לשימוש באתרי AMP שנטענים מהר במובייל.

2. ריספונסיביות

אם אתר האינטרנט בו מופיע המאמר אינו ריספונסיבי, כלומר מסדר את עצמו בהתאם למכשיר הקצה וכך מאפשר קריאה נוחה של הטקסט והתמונות, רוב הסיכויים שהמשתמש יפרוש. גם כאן גוגל מתעדפת באופן משמעותי אתרים ריספונסיביים אל מול אתרים שאינם מותאמים למכשירי קצה ופוגמים בחוויית המשתמש.

3. נראות

עיון בהקלטות מסך של גולשים במובייל ובדסקטופ, מלמד שברוב המקרים, לפני שגולשים מתחילים לקרוא באופן מסודר מאמר הם סורקים אותו. הסריקה יכולה לכלול אחד או יותר מהאלמנטים הבאים:

– גלילה לתחתית המאמר כדי לבדוק את אורכו.

– סריקת כותרות משנה בניסיון להבין במה יעסוק המאמר.

– חיפוש ציטוטים מובלטים וקריאתם.

– עיון מהיר בפסקת הפתיחה.

– הצצה בתמונות ובכיתובי תמונות.

– בחינת אורך הפסקאות.

כלומר, הקורא מנסה להבין עד כמה המאמר מעניין, עד כמה הוא תואם את הציפיות שלו, מה אורכו ועד כמה קל ומזמין לקרוא אותו. במילים אחרות: הגולש מחליט אם שווה לו להשקיע בכם זמן וזאת לפי מדדים ראשוניים המגיעים מסריקה, ולא מקריאה. רק אם הסריקה תעבור בשלום – יתחיל המאבק על תשומת לב הגולש בתוך המאמר עצמו בניסיון להביאו לצריכת התוכן כולו.

המסקנה: גם אם התוכן שלכם איכותי ומוסיף ערך, הוא צריך להיות מוצג באופן שמותאם לאופן צריכת תוכן בדיגיטל בכלל ובמובייל בפרט. עובדה זו חייבת לעמוד מול עינינו בכתיבת מאמרים לאתרים.

איך לכתוב מאמרים לאתרים?

נשים רגע בצד את מהירות האתר והריספונסיביות ונתמקד באופן בו אתם כותבים ומציגים את התוכן שלכם. הנה 10 כללי ברזל שיסייעו לכם לעבור את סריקת הגולש בשלום:

1. פסקת פתיחה: 

כמעט כל הגולשים יעיינו בפסקת הפתיחה. בגדול, יש שתי צורות מרכזיות לכתיבת פסקת פתיחה – אינבאונד ואאוטבאונד:

אינבאונד: אנשים שחיפשו מידע באופן אקטיבי והגיעו אליכם. במקרה זה הגולשים מצפים לקבל תשובה לשאלה שמעסיקה אותם. בהתאם, פסקת הפתיחה צריכה לשדר כמה שיותר תכל'ס ולהגיע לעניין מהר.

אאוטבאונד: אנשים שהגיעו אל התוכן כיוון שהוא הופץ לסביבה הדיגיטלית שלהם: לפיד בפייסבוק, לחלוניות אאוטבריין וטאבולה. תוכן מסוג זה פוגש משתמשים במצב של סקרנות בסיסית בלבד. לכן, פסקת הפתיחה חייבת להיות מגזינית באופייה: למשוך את הקורא פנימה אל תוך עולמו של המאמר. הנה כמה דוגמאות לפסקאות פתיחה מסוג זה.

2. כותרות משנה: 

הקצב בו ניתנות כותרות משנה הוא חשוב מאוד, הן לשלב הסריקה הראשונית בה מחליט המשתמש אם לקרוא את הכתבה, והן למהלך הקריאה עצמה. ככלל ברזל ניתן לקבוע שכותרת משנה נדרשת בכל 350-500 מילים לערך. כותרות משנה המתויגות נכון (דירוגי H) אף מסייעות לגוגל להבין במה עוסק המאמר שלכם.

3. תבליטים ומספור:

העין האנושית מחפשת קודם כל את האלמנט הבולט ביותר בשטח. היא תימשך לכותרות מוגדלות, צבעים עזים, וגם תבניות מסודרות. שימוש חכם בתבליטים ובמספור ישכנע את הגולש שהתוכן מסודר וקל לצריכה.

4. ציטוטים מובילים:

ציטוטים אלה, המכונים בעולם העיתונות "לידים", כוללים ציטוטים מעניינים במיוחד מתוך הכתבה או הראיון, והם מוצגים מעט לפני הופעת הציטוט במקומו הטבעי. המטרה היא לשכנע את הקורא שיש בהמשך עוד תוכן מעניין, למשוך אותו לקריאת הציטוט בהקשר, מה שיעודד אותו להמשיך לקרוא את הכתבה כולה

"לאחרונה החלה גוגל להעניש אתרים שעושים שימוש מופרז בחלוניות קופצות. לכן, יש לוודא שהחלוניות קופצות בקצב סביר,  וששטחן לא מסתיר חלקים גדולים מדי מהמסך. במובייל כדאי להימנע מהן לחלוטין"

5. כתיבה במשפטים קצרים:

משפט שיש בו יותר מ 3 פסיקים, דינו להיחלק לשני משפטים קצרים וברורים יותר. ייתכן שהדבר ידרוש עוד כמה מילים בספירה הכוללת, אך הקריאה עצמה תזרום. הדרך הטובה ביותר לבדוק אם הקריאה זורמת היא להקריא לעצמכם את הכתבה בקול רם ולבדוק האם אתם נשארים ללא אוויר במשפטים מסוימים.

6. חלוקה לפסקאות:

חלוקה לפסקאות מאפשרת לעין מנוחה ומשכנעת את הגולש שהמאמר קריא ומסודר. החלוקה צריכה להיות עניינית: כלומר, לא לחלק פסקאות סתם כי צריך אלא לכתוב מלכתחילה באופן בו הרעיונות מובעים בפסקאות הבונות טיעון או סיפור עם הקשר ברור ביניהן.

7. תקצירים:

ניתן להוסיף תקציר בתחילת או בסוף המאמר, שנותנים את תמצית התובנות. אני אישית פחות אוהב את הגישה הזו כיוון שהיא גורמת להרבה גולשים לקרוא רק את התקציר ולנטוש. זאת בעוד קריאה מעמיקה מאפשרת הטמעה של התובנה באופן ברור יותר. עם זאת, כאשר תמצית הדברים היא החשובה והמאמר מופץ בתפוצה רחבה ולקהלים הטרוגניים – בהחלט ניתן להשתמש בכלי זה.

עזבו את שיטת ה"כמה מילים המאמר". היא לא רלוונטית. אורך המאמר הוא כאורך העניין והערך המוסף שבו. עם זאת, ניתן סטטיסטית לתחום מאמרים אפקטיביים בכך שמספר במילים בהם הוא בין 500 ל 1500 מילים.

9. כל החלונות קופצים רוקדים:

טרנד חזק הוא חלונות הקופצים לפי התנהגות הגולש, למשל עקב תנועה של הזזת העכבר אל עבר האיקס שבפינה, או עקב גלישה במסלול מסוים. ובכן, זה עובד אצל חלק מהגולשים, אך מרחיק הרבה אחרים. לאחרונה החלה גוגל להעניש אתרים שעושים שימוש מופרז בחלוניות קופצות. לכן, יש לוודא שהחלוניות קופצות בקצב סביר,  וששטחן לא מסתיר חלקים גדולים מדי מהמסך. במובייל כדאי להימנע מהן לחלוטין.

10. מינעו גלישה ללא מוצא:

המקרה הטוב ביותר שניתן לדמיין הוא גולש שצרך את התוכן במלואו והגיע לסוף הכתבה. אולם מה אז? בתחתית הכתבה יש למקם הפניות לעוד מאמרים באתר, כדי להציע לגולש עוד מידע. צריכה של דפים נוספים באתר משמעותית במיוחד עבור גוגל שרואה בהתנהגות שכזו אינדיקציה לאתר שנותן ערך רב והופך לאוטוריטה בתחומו.

כתיבת מאמרים לאתרים: סיכום

צריכת תוכן על ידי גולשים היא מסע שיש לתכנן. החל משלב האיתות לצרכן שיש כאן תוכן ששווה לצרוך, דרך שלב הסריקה בו הגולש בודק האם יש סיכוי לתוכן טוב וכלה בצריכת התוכן עצמו.