היום נתקלתי בדף הנחיתה המושלם… כמעט. לדף, המקדם שרותים פיננסיים, מסרים ישירים וקליטים, מבנה מאוזן, הנעה מצוינת לפעולה ואפילו טופס שעושה חשק ללחוץ עליו ולזרום הלאה עם ההצעה. עושה רושם שלא מעט בדיקות A/B הביאו את הדף עד הלום.
אבל: רגע לפני הלחיצה, העין צדה את שלושת ה"עדים" בתחתית העמוד. אלה שאמורים להוסיף נופך אמין להצעה, כ"פוש" אחרון שיבטיח את מילוי הטופס. דווקא כאן, בפרט הכל כך מהותי הזה, הדף נפל. יואב מרעננה נראה יותר כמו ג'ף ממסצ'וסס, אריה מגני תקווה, שנלקח ישירות ממאגר תמונות – נראה כמו פול מניו-המפשייר, ולא נגיד אף מילה על האירופאי הנכבד "ניסים". כשהצרכן רואה סימני מירכאות מעל הציטוט, ואז מבין שעבדו עליו עם דמויות שאמינותן משולה לקיומו במציאות של כפר הדרדסים, הוא מבין שעובדים עליו בעיניים.
טעות דומה ניתן לראות בדף נוסף, שעשה שגיאה חמורה אף יותר: הוא נקב בשם מלא, כולל שם משפחה של רופא ושל גולש גלים. הגיגול המתבקש מביא לדרך ללא מוצא והאזהרות וההבהרות בתחתית דף הנחיתה על כך שהתמונות שונו על מנת ולא לפגוע בפרטיות' כתובות בפונט זעיר ובהיר ואינן מכסות על ההחמצה שבבחירת התמונות.
אחד האתגרים החשובים בדף נחיתה הוא בניית אמון. מרכיב האמינות הוא קצת כמו פורנוגרפיה: יש קו דק המפריד בינה לבין אומנות. הוא קשה להגדרה, אבל כשזה שם – פשוט יודעים. מפרסמים מודעים לחשיבות מרכיב האמינות בדפי הנחיתה ולכן משתמשים בעזרים בוני אימון כגון "עדויות משתמשים" (testimonials) המלווה בתמונות אנשים מחייכים. אולם שימוש לא זהיר באמצעי זה יכול להזיק יותר מלהועיל. טיפול עדין במיוחד נדרש בנושא התמונות.
5 כללי ברזל לשימוש בתמונות ל testimonials :
- אותנטיות: אין להשתמש בדמויות שגורמות לך להרגיש בתוך ברושור תדמיתי. אנחנו חיים בישראל, לא בפינלנד.
- התאמה: יש להתאים את הדמויות לדמוגרפיה ולקהל היעד.
- מקוריות: בשום אופן אין להשתמש בתמונות "טחונות" מאימג' בנק – הדבר האחרון שתרצו הוא שהגולש יגלה שנסים מגני תקווה הוא גם יוסי מקרית חיים בפרסומת אחרת.. עדיף להשתמש בתמונות מקוריות או תמונות בלעדיות גם אם המחיר יקר יותר.
- היו אמתיים: תמיד, תמיד וכאופציה ראשונה עדיף להשתמש באנשים אמתיים ומובילי דעה על באמת.
- הכיתוב: אם לא השגתם "אנשים אמתיים", אל תבלפו ובטח אל תציינו שמות מפוברקים מלאים, האינטרנט תמיד מוציא את האמת לאור.
