סיור בבקעת הירדן, הצצה לרפת של קיבוץ ניר עציון, ביקור בבית החולים שערי צדק, שיטוט בשוק מחנה יהודה, ואפילו גיחה מצולמת לשטח B – אלו רק חלק מהפקות החוץ שיצא לנו לנהל בשנה האחרונה. המפיקה הראשית של המתכנה משתפת תובנות מהשטח
לא כל ההפקות נולדות בין קירות האולפן; יש כאלה שפורצות החוצה, חיות את הרחוב, את המבנים ואת הנופים – ומספרות סיפור שאי אפשר ללכוד שלא במיקום אותנטי. הפקות חוץ יכולות ללבוש צורות רבות – יש כאלה שמתקיימות במבנים סגורים כמו בית המרואיין, מרפאה או משרד; יש הפקות שמתנהלות בפורמט של ראיון רחוב ומתקיימות במרחבים ציבוריים כמו מרכז מסחרי או שוק; ויש הפקות שנעשות ממש בשטח, עם נסיעות בשבילי עפר בין לוקיישנים שונים. "לכל הפקת חוץ יש מאפיינים ייחודיים משלה", מסבירה דלית אייזיק לויתן, המפיקה הראשית של המתכנה, שהגיעה אליה אחרי קריירה ארוכה כמפיקה בכירה ב"גלובס". "ככלל, ההפקות האלה מאפשרות לנו להשיג תוצר מוחשי יותר בהשוואה להפקות שנערכות בתוך אולפן, וכך להעביר לצופים את המסר הרצוי בצורה הברורה והמעניינת ביותר".
מהרעיון הגדול ועד לאביזרים הקטנים: שלבי ההכנה של הפקת החוץ
יום הצילום הוא רק קצה הקרחון שניתן לראות מעל פני השטח. בפועל, הפקת חוץ היא פרויקט מורכב שלעיתים ההפקה שלו נמשכת חודשים. כל הפקה כזו מתחילה מרעיון, שמתגבש יחד עם הלקוח ועם מחלקת התוכן של המתכנה. משם הרעיון מגיע למחלקת ההפקה, שמפרקת אותו לשלבים מעשיים. "הפקה מורכבת מהמון פרטים קטנים", מסבירה דלית. "בשלב הראשון אנחנו מקבלים בריף או תסריט, ועל בסיס זה בודקים את מי אנחנו רוצים לצלם ואיפה, מחליטים אילו אנשי צוות צריך להביא, ואז מוצאים תאריך שמתאים לכולם. בשלב הבא אנחנו מבררים אילו אישורים ותיאומים נדרשים כדי לצלם בלוקיישן הנבחר. אם מדובר במבנה ציבורי כמו בית חולים אז תמיד צריך לקבל אישור, אבל גם במקומות שנראים לכאורה פתוחים כמו שוק מחנה יהודה או נמל תל אביב, צריך לקבל אישורים כדי לצלם. יש גם מקומות שבהם צריך אישור של רשות הטבע והגנים, ואם מדובר בשטח צבאי ועוד יותר אם רוצים צילומי רחפן באזורים רגישים ביטחונית – אז צריך נוסף לאישורים אזרחיים גם אישור של צה"ל ולעיתים של גופי ביטחון נוספים".
במקביל לתכנונים הלוגיסטיים, נערכת עבודה צמודה עם מחלקת התוכן. לכל הפקה מוקצה איש או אשת תוכן שעורכים את התחקירים והראיונות המקדימים, במטרה לבנות תסריט מדויק. במקרים רבים נערכים גם סיורים מקדימים באתר הצילום, כדי לדייק את התסריט בהתאם לנראות במקום ולאפשר לבמאי להכין מסמך שוטינג מפורט הכולל מה יצולם היכן וכיצד. בסיורים האלה נבדקים גורמים שונים שמשפיעים על הצילומים, כמו דרכי הגישה למיקום, נקודות מתאימות לצילום בהתאם לתסריט, וזווית השמש לאורך היום.
ההכנות המקדימות מאפשרות לצוות ההפקה לבנות מסמך הפקה מפורט ולייעל את יום הצילום בצורה המקסימלית, וכך להצליח לצלם ביום אחד כמות חומרים שלרוב לוקח יומיים–שלושה לצלם. יש לכך משמעות כספית גדולה עבור הלקוח כיוון שלכל יום צילום יש עלות גבוהה.
לצד התיאומים, האישורים והתחקירים, כל הפקת חוץ מצריכה גם היערכות מבחינת הציוד. "יש לנו מחסן ציוד מאובזר, וכך אנחנו יכולים לחסוך ללקוחות את העלות של השכרת ציוד ושל השינוע שלו", אומרת דלית. "כשאנחנו נערכים ליום צילום, אנחנו מתחילים בציוד הטכני – בוחרים מצלמות ועדשות שמתאימות לדרישות הצילום, ומביאים ציוד סאונד וציוד תאורה. מעבר לכך יש ציוד הפקה קבוע שאנחנו מביאים תמיד כמו גנרטור חשמלי, כיסאות ושולחנות, ואפילו מכונת קפה שכבר ראתה הרבה מאוד שטח".
יש הפקות שבהן נדרשים גם אביזרים ייעודיים – ואלה יכולים להיות משונים למדי. כשדלית נשאלת אילו חפצים היא התבקשה להשיג עד כה, היא לא יכולה שלא לצחוק. "יש חפצים שהם עוד יחסית שגרתיים – כיפה בוכרית, מדי דייל, מגפי גומי לרפת", היא אומרת, "ויש חפצים יותר מאתגרים. פעם ביקשו ממני להביא מגש עם דגי הרינג, בפעם אחרת הייתי צריכה למצוא נאד מים עשוי עור, והייתה גם פעם שבה הייתי צריכה להביא מזוודה חתוכה לרוחב. לפעמים אנחנו הופכים לבית מלאכה לאביזרים משונים".
אקשן: מבט על יום הצילום
ליום הצילום מגיעים אנשי צוות שונים – מפיקים, במאי, איש תוכן, צלמים, אנשי סאונד ועוזרי צילום והפקה. לעיתים מגיע גם צלם רחפן – תלוי באופי ההפקה וברמת התקציב. כל אחד מאנשי הצוות מקבל לו"ז מפורט, ויודע היטב מה נדרש ממנו על מנת שהיום יתנהל בצורה הטובה ביותר.
"ההצלחה של היום כולו תלויה בתקשורת בין אנשי הצוות, ולכן אנחנו עושים בכל הפקה שיחת פתיחת יום, שבה אנחנו מוודאים שכולם מודעים ללו"ז ולתוכן", מספרת דלית. מעבר לתקשורת, המפיקה מבינה שגם חשוב לשמור על המורל של הצוות, במיוחד כשמדובר בימי צילום ארוכים ומתישים. "גם בהפקות מאוד צפופות, אנחנו דואגים להתחיל מעט מוקדם מהדרוש כדי שנוכל לפתוח את היום ברגוע עם קפה ואוכל טוב, ולאפשר לאנשים להתניע כמו שצריך", היא אומרת. "במהלך היום עצמו אנחנו משתדלים להקליל את האווירה, לצחוק הרבה ולפרגן זה לזה. כשהמרואיינים רואים שהצוות שלנו הוא לא רק מקצועי אלא גם חיובי, הם כבר מרגישים יותר בנוח ולאווירה יש השפעה עצומה על ההספק וגם על איכות חומרי הגלם המצולמים ועל מה שאפשר להוציא מהמרואיינים".
אומנות ההתגמשות: מה עושים כשלמציאות יש תוכניות משלה?
המוטו שמנחה את הפקות החוץ של המתכנה הוא "לקוות לטוב ביותר, להיערך לרע ביותר". בהתאם לכך, כל אחד מאנשי הצוות משקיע את מרב המאמצים כדי להגיע ליום הצילום כמה שיותר מוכן ומאורגן. עם זאת, תמיד עלולים להתרחש אירועים לא צפויים – וחשוב לקחת גם את זה בחשבון.
"בהפקות חוץ יש הרבה דברים שאין לנו שליטה עליהם כמו מזג האוויר, העננות, רעשים או עוברי אורח שצצים במקום", אומרת דלית. "אנחנו באים כמה שיותר מוכנים, אבל הרבה פעמים עולות בעיות שלא יכולנו לצפות מראש ולכן חלק חשוב מהתפקיד של ההפקה הוא למצוא פתרונות אד הוק".
אחת ההפקות שזכורות לדלית בהקשר זה היא הפקה שהתקיימה בשדרות, במסגרת הפרויקט "ביקורת גבולות". "תכננו לראיין את ראש עיריית שדרות ליד האנדרטה שהוקמה על חורבות תחנת המשטרה בעיר, בשילוב צילומי רחפן, וכיוונו לשעה מוקדמת שבה יש מעט מבקרים שמסיירים באנדרטה, לפי המידע המודיעיני המקדים שאספנו מאנשים בשטח. אבל אז ראש העיר נאלץ להתעכב, ובינתיים הגיעו בבת אחת חמישה אוטובוסים של תלמידים שכיסו את כל רחבת האנדרטה", היא מספרת. "הבנו מייד שאנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש, ויצאנו לסיור זריז בשטח כדי למצוא מקום שנראה ממנו את האנדרטה מבלי שנהיה חייבים לצלם את התלמידים, ומבלי שהרעש שהם מפיקים יפריע לריאיון, והצלחנו למצוא במהירות מקום חדש לצילום, שאִפשר זווית צילום טובה ומעניינת של האנדרטה, מעט ממרחק, אך מבלי שהתלמידים ברחבה מפריעים לצילום. צוות שטח חזק הוא כזה שיודע לא להתעקש במקומות שהדבר אינו משתלם, ולבחור בפתרונות יצירתיים. מה שחשוב זה שהתוצאה הייתה מהממת".
איך מתכננים לו"ז שיכסה את כל דרישות התוכן?
"במהלך ההכנה ליום הצילום, אנחנו דואגים לשבת עם אנשי התוכן מראש על המשימות של היום כדי שיהיה לנו ברור מהם הדברים שהכי חשוב לצלם, ועל אילו דברים אפשר לוותר אם לא תהיה ברירה. כמו כן, יש דברים שאנחנו מחליטים מראש לצלם או להקליט באולפן כדי לחסוך זמן בשטח. מעבר לכך, אנחנו נוהגים לעבוד בשיטה של צוותים מקבילים – כלומר, בזמן שמצלמים את הראיונות בלוקיישן אחד, בינתיים צוות של נהג וצלם נוסע ללוקיישן הבא לצלם את צילומי הרחפן ואווירה הנדרשים. עוד מהלך שאנחנו עושים כדי לייעל את היום עד כמה שאפשר הוא לצאת מוקדם בבוקר, ולעיתים אפילו בלילה, כדי שנוכל להתחיל לצלם מייד עם הזריחה, וכך לנצל כמה שיותר שעות אור".
ומה עושים אם הלו"ז בכל זאת משתבש?
"לרוב אנחנו מספיקים לעשות את כל מה שרצינו כי אנחנו כבר מספיק מיומנים בבניית לו"ז, אבל תמיד עלולים לצוץ אילוצים שלא תלויים בנו ומשבשים את התוכניות. פעם אחת, בדרך לצילומים של אתר ארכיאולוגי, נמצא חפץ שנחשד כמטען צד וחייב אותנו לשנות תוכניות באופן דרסטי, תוך שינויים רבים בתוכן ובצילום בזמן אמת. בפעם אחרת נאלצנו לבצע שינויים בלו"ז ובסדר המקומות לצילום בגלל היערכות מחודשת של צה"ל בעוטף עזה. לפעמים יש גם עיכובים שנובעים מאיחורים של מרואיינים, במיוחד כאלה שנמצאים בפרופיל גבוה כמו חברי כנסת, שרים וראשי עיריות, מה שעלול לשבש את סדר היום כולו. בצילומים שבהם נדרש ליווי צבאי הלו"ז שלנו תלוי גם בלו"ז שלהם והוא יכול להשתנות מהרגע להרגע. כדי להתמודד עם השינויים הלא צפויים, אנחנו משתדלים לבנות לו"ז שיש בו מרחב תמרון מסוים. רק במקרים נדירים מאוד נגיע למצב שבו אנחנו נדרשים לצילומי השלמה ביום אחר".
כשהלו"ז כל כך מובנה וצפוף, זה לא עוצר קצת את היצירתיות בשטח?
"בדיוק להפך. כשהלו"ז בנוי היטב, ומתכתב עם מה שאנשי התוכן רוצים וצריכים להוציא, דווקא שם מתאפשרת גמישות. הרגשתי את זה לאחרונה בהפקות שעשינו בשוק מחנה יהודה ובנמל תל אביב. אלה מקומות שפתאום יש בהם התרחשות לא צפויה שחבל מאוד לפספס. כשיש בשטח במאי, מפיקה ואנשי תוכן שמכירים היטב את הבריף, אפשר להחליט שמחליפים תכנון מקורי במשהו חדש שקורה ממש עכשיו ומשיג מטרות דומות".
מרעיון לתוצר שלם
"הפקת חוץ היא פרויקט מורכב ומאתגר", מסכמת דלית, "אבל בכל פעם מחדש אני מתרגשת לראות איך רעיון מופשט שהתגלגל בין חדרי המשרד הופך לתוצר שלם שמביא ערך אמיתי – גם לצופים וגם לנו. זכינו לקחת חלק בפרויקטים גדולים וחשובים שנוגעים לכולנו. במיוחד זכורות לי ההפקות שצילמנו מייד אחרי טבח ה-7 באוקטובר. ההפקה הראשונה שעשינו אחרי האסון הייתה ביד ושם, והמושג 'משואה לתקומה' בהחלט קיבל אז משמעות אחרת. היו לנו גם הפקות בקיבוצי העוטף ובמתחם של מסיבת הנובה, והסיפורים שהבאנו משם מוכיחים את החשיבות של יציאה לשטח, ואת הכוח שטמון בהפקות שנעשות מחוץ לגבולות האולפן, במיקום אותנטי ובאווירה שמכניסה את הצופים פנימה אל תוך חוויה משמעותית".
