מפיצ' ראשוני ועד מסמך One Pager: בפרק עם ריעות צוהר מקרן מיימונידיס קיבלנו כמה תובנות חשובות על הדרך שבה עמותות יכולות לבסס אמון, להציג רעיון, ולהתקדם לשיחה רצינית עם קרן פילנתרופית
עמותות זקוקות לקרנות כדי לגייס מימון, וקרנות זקוקות לעמותות כדי להפוך רעיונות חברתיים לעשייה בשטח. החיבור הזה, בין כסף, חזון וביצוע, עומד במרכז סדרת הפודקאסטים "מפגשים מהמגזר השלישי". בכל פרק אנחנו משוחחים עם נציג או נציגה מקרן פילנתרופית מובילה בישראל, ומנסים להבין איך נראית הדרך לשותפות טובה בין קרנות לעמותות.
במפגש עם ריעות צוהר, מנהלת בכירה בקרן מיימונידיס ישראל, התמקדנו בשלבים הראשונים בקשר בין עמותה לקרן: איך מתחילים פנייה, מה הופך רעיון למעניין, איך בונים אמון, ומה צריך להופיע במסמך One Pager כדי שהקרן תרצה להמשיך את התהליך.
מוזמנים לצפות בפרק המלא, ובינתיים – שלוש תובנות שלמדנו מקרן מיימונידיס:
1. רעיון זה לא הכול: קרנות רוצות להכיר את העמותה
רעיון טוב יכול לפתוח דלת, אבל כבר במפגש הראשון הקרן מנסה להבין מי עומד מאחוריו. היא בוחנת אם העמותה מכירה את השדה שבו היא פועלת, מהו הערך הייחודי שהיא מביאה, מיהם האנשים שמובילים אותה, ועד כמה היא יודעת להגדיר את תחומי הפעולה שלה. "האמון בדמות שמובילה את הפרויקט הוא תנאי הכרחי", מסבירה ריעות. "אי אפשר להתקדם אם אנחנו לא מרגישים שיש לנו עם מי לעבוד".
מי מוביל את העמותה ואת הפרויקט?
כבר בשיחה הראשונה, הקרן רוצה לזהות הנהגה מקצועית ואחראית: אנשים שמכירים את קהל היעד, מבינים את האתגרים בשטח, יודעים לעבוד עם שותפים, לקבל החלטות בתנאים משתנים ולהוביל את הפרויקט לאורך זמן. כשהקרן מרגישה שיש מולה אנשים שאפשר להאמין להם ולהאמין בהם, הסיכוי שהרעיון יתממש לאחר קבלת תמיכה – עולה.
עד כמה העמותה מכירה את השטח?
לפני שקרן מתעמקת בפרויקט חדש, היא רוצה לוודא שהעמותה מבינה את המרחב שבו היא פועלת: אילו מענים כבר קיימים, מי עוד פועל בתחום, ואיפה נשאר פער שהפרויקט יכול לתת לו מענה.
ככל שההיכרות עם השדה עמוקה יותר, כך עולה הסיכוי שהרעיון מבוסס יותר ובר ביצוע. העמותה יכולה להראות איך הפרויקט משתלב בתוך מה שכבר קיים, ומה היא מוסיפה לשדה מתוך הניסיון, הקשרים והידע שצברה.
מהם תחומי המומחיות של העמותה?
עמותה צריכה לדעת להסביר במדויק איפה נמצא הערך המוסף שלה: באילו תחומים יש לה ניסיון בשטח, מה היא יודעת לעשות היטב, ואיפה הידע שאספה יכול לקדם את הפרויקט. באותה מידה, חשוב שתדע לומר גם מה נמצא מחוץ לתחום הפעולה שלה, ומתי נכון להכניס שותפים.
הבהירות הזו מאפשרת לקרן לראות עמותה ממוקדת, שמבינה את המקום שלה בשדה ובוחרת להוביל את המהלכים שבהם יש לה יכולת אמיתית להשפיע.
2. לשכנע, לא לשווק: פיצ' לקרנות צריך להישמע אותנטי
כל עמותה מכירה את רגע הפיצ': כמה דקות קצרות שבהן צריך להסביר רעיון, לעורר עניין ולגרום לקרן לרצות לשמוע עוד. פיצ' טוב צריך להיות ממוקד וברור, אבל כשהוא נשמע מלוטש מדי, הוא עלול דווקא לחטוא למטרה. "אני פחות אוהבת כשמנסים למכור לי איזשהו רעיון. זה מרגיש לי כמו איש שיווק אגרסיבי שמנסה למכור קרח לאסקימואים", משתפת ריעות. "אני כן אוהבת שיחה שהיא קצת יותר מעמיקה".
איך מציגים רעיון בצורה טבעית?
פנייה לקרן צריכה להישמע כמו שיחה בין אנשים, גם כשהיא קצרה וממוקדת. כשהפיצ' מרגיש כתוב מדי או מכירתי מדי, הוא עלול ליצור ריחוק דווקא במקום שבו חשוב לבנות אמון.
לכן כדאי לדבר בצורה פשוטה, ישירה ואמיתית. לא לנסות להרשים בכל משפט, אלא לתת לקרן לפגוש עמותה רצינית, עם מחשבה מגובשת ועם אנשים שיודעים להסביר את הרעיון בלי להפוך אותו לסיסמה.
איזו בעיה הפרויקט מבקש לפתור?
פיצ' טוב מתחיל בהסבר ברור של הבעיה. לפני שמציגים תוכנית, פעילות או תקציב, כדאי לתאר מה קורה היום בשטח: מי מתמודד עם הבעיה, איך היא נראית בחיי היומיום, איזה מענה כבר קיים, ואיזה פער עדיין נשאר פתוח.
באופן הזה הקרן יכולה להבין את ההיגיון של הפרויקט. למשל, עמותה שמבקשת להקים תוכנית ליווי חדשה צריכה להסביר קודם מה חסר במענים הקיימים: האם קהל היעד מתקשה להגיע אליהם, האם הם מתאימים רק לחלק מהאוכלוסייה, או האם חסר גורם שמחבר בין השירותים השונים. ככל שהבעיה מוגדרת בצורה קונקרטית יותר, כך הפתרון נשמע מבוסס יותר.
למה דווקא העמותה הזו מתאימה להוביל את הפרויקט?
פיצ' טוב צריך להסביר למה דווקא העמותה הזו מתאימה לפרויקט המוצע. קרנות שומעות לא מעט רעיונות טובים, ולכן חשוב להראות שהרעיון נשען על היכרות קרובה עם הבעיה, ניסיון רלוונטי, צוות מתאים ושותפים שכבר נמצאים סביב המהלך.
כאן כדאי לחבר בין מה שהעמותה כבר יודעת לעשות לבין מה שהפרויקט דורש בפועל: עבודה עם קהל היעד, הבנה של החסמים, יכולת להפעיל את התוכנית, ושיתופי פעולה שיכולים לתמוך בה.
3. על עמוד אחד: מסמך ה-One Pager יכול לעשות את כל ההבדל
אם השיחה הראשונית יצרה עניין, הקרן עשויה לבקש מהעמותה מסמך One Pager. זהו מסמך קצר שמרכז את עיקרי הפרויקט: מהו הרעיון, איזה צורך הוא פוגש, מי מוביל אותו, ומה נדרש כדי להתחיל להתקדם. "אנחנו בעצם רוצים עמוד אחד שמתאר, במילים פשוטות ובהירות, מהו הפרויקט המוצע, מהי הבעיה, מהו הפתרון, וכמה זמן זה ייקח", מפרטת ריעות מקרן מיימונידס. "זה צריך להיות משהו שנבין תוך כמה דקות, בלי להשקיע בזה המון מאמץ".
מהו האורך הרצוי למסמך One Pager?
מסמך One Pager אמור להיות בדיוק כפי שמרמז שמו: עמוד אחד. לפעמים עמותות נסחפות למסמכים ארוכים יותר, או מנסות להכניס עוד מידע בעזרת פונט קטן ושורות צפופות. זה לא מרשים קרנות, אלא להפך.
יש כוח ביכולת של עמותה לנסח את הרעיון שלה בצורה תמציתית וברורה. עמוד אחד מאלץ לבחור מה באמת חשוב בשלב הזה, ולהציג את הפרויקט כך שאפשר להבין אותו במהירות.
מה צריך לכלול מסמך One Pager לקרן?
מסמך One Pager צריך לכלול את אבני הבסיס של הפרויקט: הרעיון המרכזי, הבעיה שהוא מבקש לפתור, הפתרון המוצע, משך הפעילות, אופן הביצוע, העמותה שמובילה, השותפים הקיימים, והכנסות או מקורות תמיכה שכבר קיימים.
כדאי להוסיף גם סדר גודל תקציבי: הערכה ראשונית של עלות הפרויקט, מקורות מימון קיימים או פניות שכבר נעשו, שלב הפיתוח ולוח זמנים ראשוני לתוצאות בשטח. בשלב הזה המידע הפיננסי צריך לתת לקרן תחושה של היקף והיתכנות; בהצעה מפורטת, התקציב כבר יצטרך להיות מדויק ומבוסס יותר.
המטרה היא לתת לקרן תמונה ראשונית וברורה: מה העמותה רוצה לעשות, למה זה חשוב, איזה בסיס כבר קיים, ומה נדרש כדי להתחיל להתקדם.
מתי כדאי לשלוח את ה-One Pager?
כדאי לשלוח את ה-One Pager כשהשיחה עם הקרן עדיין טרייה. פרק זמן של כשבועיים מאפשר לעמותה לגבש מסמך מסודר, ועדיין לשמור על ההקשר שנוצר במפגש הראשוני.
איך מגדירים מדדי הצלחה?
כבר ב-One Pager כדאי לתת לקרן כיוון ראשוני לגבי התוצאה שהפרויקט מבקש להשיג. בשלב הזה אין צורך במערך מדידה מלא, אבל חשוב להסביר מה ייחשב סימן לכך שהמהלך מתקדם בכיוון הנכון.
אפשר להתייחס לקהל היעד, לשינוי ראשוני שמבקשים ליצור, או לאבן דרך שתעיד על התקדמות: השתתפות עקבית בתוכנית, שיפור בנגישות לשירות, יצירת שיתוף פעולה חדש, או פיתוח מודל שאפשר יהיה להרחיב בהמשך.
סיימתם לקרוא הכול ונשארתם עם שאלות? הפרק עם ריעות צוהר מקרן מיימונידס ופרקים נוספים בסדרה זמינים כאן לצפייה >>
