ממחקר ועד שותפות עם הממשלה: בפרק עם טל שקד קרטלה מקרן רש"י דיברנו על הדרך שבה קרנות בוחנות מהן ההשקעות החכמות ביותר, ולמה חשוב לעמותות לבנות שותפויות בין מגזרים ולמדוד את השינוי שהן מבקשות ליצור
עמותות זקוקות לקרנות כדי לגייס מימון, וקרנות זקוקות לעמותות כדי להפוך רעיונות חברתיים לעשייה בשטח. החיבור הזה, בין כסף, חזון וביצוע, עומד במרכז סדרת הפודקאסטים "מפגשים מהמגזר השלישי". בכל פרק אנחנו משוחחים עם נציג או נציגה מקרן פילנתרופית מובילה בישראל, ומנסים להבין איך נראית הדרך לשותפות טובה בין קרנות לעמותות.
במפגש עם טל שקד קרטלה, סמנכ"לית אסטרטגיה וקשרי חוץ בקרן רש"י, ניסינו להבין מה מנחה קרן פילנתרופית בבחירת תחומי השקעה, איך מחקר יכול להפוך לפתרונות חברתיים, למה שינוי רחב דורש שיתוף פעולה בין מגזרים, ואיך מודדים שינוי חברתי כשההשפעה שלו מתבררת רק לאורך זמן.
מוזמנים לצפות בפרק המלא, ובינתיים – שלוש תובנות שלמדנו מקרן רש"י:
1. שינוי חברתי דורש חיבור בין מגזרים
מוביליות חברתית היא אתגר רחב מכדי שגוף אחד יוכל לפתור לבד. כדי לייצר הזדמנויות אמיתיות צריך לחבר בין היכרות עם השטח, יכולת פעולה, סמכויות ציבוריות, תקציבים וידע מקצועי. שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי, העסקי והשלישי מאפשר לרכז מגוון יכולות סביב מטרה משותפת.
"הקשר בין המגזר הציבורי למגזר השלישי הוא טבעי. איפה שהממשלה לא יכולה, לא רוצה, לא מספיק עושה, המגזר השלישי נכנס מתחת לאלונקה", מסבירה טל שקד קרטלה. "בשנים האחרונות, אנחנו גם רואים יותר ויותר מעורבות של המגזר העסקי בתוך העולם החברתי. אני חושבת שהמגזר העסקי מביא זוויות חשיבה אחרות מאיתנו, ושהיכולת שלנו לעבוד יחד יכולה לייצר פתרונות שהמגזר החברתי לבדו לא יכול היה להשיג".
למה המגזר השלישי לא יכול לפעול לבד?
המגזר השלישי קרוב מאוד לשטח ויודע לזהות צרכים שלא תמיד מקבלים מענה מספק. אבל כדי שמיזם חברתי יוכל להתרחב ולהחזיק לאורך זמן, הוא צריך להתחבר גם לגורמים שמחזיקים בסמכויות, בתקציבים וביכולת הטמעה רחבה: רשות מקומית, משרד ממשלתי או מסגרת ציבורית אחרת.
מהו תפקידן של הרשויות המקומיות בקידום שינוי חברתי?
הרשות המקומית מכירה מקרוב את התושבים, את מוסדות החינוך, את הקהילה ואת הצרכים בשטח. לכן, היא יכולה לזהות פערים במהירות, להתאים מענים לקהל היעד ולחבר בין שירותים קיימים. ככל שהרשות חזקה ומקצועית יותר, כך גדל הסיכוי שמיזם חברתי יוטמע וימשיך לפעול לאורך זמן.
איך המגזר העסקי משתלב בעשייה חברתית?
המגזר העסקי יכול לתרום לעשייה חברתית הרבה יותר מכסף. חברה טכנולוגית יכולה להביא ידע טכנולוגי, בנק יכול לעזור בהגעה לעסקים, וחברה גדולה יכולה לסייע בפרסום, בהכשרות או בניהול. שיתוף פעולה טוב נוצר כשהחברה מביאה את מה שהיא יודעת לעשות ממילא, ומשתמשת בזה כדי לקדם מטרה חברתית.
2. מחקר טוב מוביל להשקעה מדויקת יותר
בעולם החברתי יש הרבה צרכים דחופים, אבל לא כל השקעה מובילה לאותה השפעה. לפני שמפתחים תוכנית חדשה, חשוב להבין איפה נכון להתערב: באיזה שלב בחיים, מול איזו אוכלוסייה, ובאיזה פער כדאי להתמקד.
כאן נכנסים המחקר, מיפוי הידע וההיכרות עם השטח. הם מאפשרים לעמותות ולקרנות לקבל החלטות מבוססות יותר, לבחור את כיוון הפעולה, ולהשקיע במקומות שבהם יש סיכוי ממשי לשינוי. "השאלה של איפה נכון להשקיע ומהן ההשקעות החכמות ביותר שיניבו הכי הרבה פירות – אני חושבת שזה האתגר הגדול לפיצוח", אומרת טל שקד קרטלה.
איך מחקר עוזר להחליט במה להשקיע?
מחקר עוזר להחליף השערות במידע. לפני שמפתחים תוכנית, כדאי לבדוק מה כבר ידוע על הבעיה: מי מושפע ממנה, באיזה שלב היא נוצרת, אילו מענים כבר קיימים, ואיפה עדיין נשאר פער. כך אפשר לזהות נקודות שבהן השקעה קטנה יחסית עשויה ליצור שינוי גדול יותר. החלטה טובה נשענת על רעיון ברור, לצד הבנה רחבה של השדה ושל הגורמים שמשפיעים עליו.
למה חשוב לבדוק מה כבר קיים בשדה?
לפני שמקימים תוכנית חדשה, חשוב למפות את המענים שכבר פועלים: עמותות, שירותים ציבוריים, יוזמות מקומיות, מחקרים קודמים ושותפים אפשריים. המיפוי הזה מונע כפילות, עוזר לזהות פערים אמיתיים, ומאפשר לבנות תוכנית שמשתלבת בתוך השדה במקום לפעול לידו.
איך הופכים ידע מחקרי לתוכנית פעולה?
אחרי שמבינים את הצורך, צריך לתרגם את הידע למהלך מעשי: להגדיר קהל יעד, לבחור נקודת התערבות, לבנות שותפויות, לקבוע יעדים ראשוניים ולבדוק איך תימדד ההתקדמות. כך המחקר לא נשאר ברמת תובנה כללית, אלא הופך לכלי שמכוון את התוכנית בשטח.
3. עמותות חייבות למדוד השפעה – גם כשזה מורכב
מדידת אימפקט היא אחד האתגרים המורכבים במגזר השלישי. קל יחסית לספור כמה אנשים השתתפו בתוכנית או כמה שירותים ניתנו, אבל קשה יותר להבין אם נוצר שינוי אמיתי: האם נפתחו אפשרויות חדשות, האם התחזקה תחושת המסוגלות, האם מיזם מקומי יכול להפוך למדיניות רחבה יותר. לכן, מדידה טובה צריכה להסתכל גם על נתונים מיידיים וגם על סימנים שמצביעים על שינוי עמוק יותר לאורך זמן.
"אני חושבת שהסיפור של KPI's [מדדי ביצוע מרכזיים] מאוד חשוב בעולם החברתי", אומרת טל שקד קרטלה. "לפעמים אנחנו עושים לעצמנו הנחות, בגלל שהדברים מופשטים יותר ומורכבים יותר. ועדיין, אנחנו מחויבים לנסח לעצמנו אינדיקטורים".
איך מודדים השפעה של תוכנית חברתית?
מדידה טובה בוחנת את השינוי בכמה מעגלים: אצל המשתתפים, בסביבה הקרובה שלהם ולעיתים גם בקהילה. למשל, תוכנית השכלה לאימהות יכולה להשפיע על האם עצמה, על ילדיה ובהמשך גם על הסביבה כולה.
כדי למדוד את השינוי, חשוב להגדיר מראש מה התוכנית מבקשת להשיג ואילו סימנים יעידו שהיא מתקדמת. גם כשהתוצאות המלאות מתבררות רק לאורך זמן, אפשר לזהות התקדמות כבר בשלבים הראשונים, למשל לפי התמדה, רכישת מיומנויות והתרחבות התוכנית.
איך בונים תהליך למדידת אימפקט בעמותה?השלב הראשון הוא לנסח תאוריית שינוי פשוטה: מהי הבעיה, מהי הפעולה המוצעת, למה היא צפויה להשפיע, ומה אמור להשתנות אם היא תצליח. לאחר מכן כדאי לבחור כמה מדדים שאפשר לעקוב אחריהם בפועל, ולשלב בין מדדים קרובים כמו השתתפות והתמדה, לבין מדדים ארוכי טווח כמו השכלה, תעסוקה, תחושת מסוגלות או הטמעה מערכתית.
סיימתם לקרוא הכול ונשארתם עם שאלות? הפרק עם טל שקד קרטלה מקרן רש"י ופרקים נוספים בסדרה זמינים לצפייה כאן >>
