מחפשים איש או עורך תוכן לארגון? זה ככל הנראה הכיוון הנכון. אבל לא בטוח שבשביל כוס תוכן, מוכרחים ליצור יחסי עובד – מעביד עם הפרה
ארגונים ומותגים צריכים לייצר תוכן, אין כאן כל חדש. צריכת התוכן מזנקת בעקבות ריבוי המסכים וניידותם. מספיק לצפות בגידול בעלי הטאבלטים כדי להבין שכל אותם משתמשים צורכים יותר ויותר תוכן. למעשה כיום כל מותג חייב להפוך למו"ל אם ברצונו להיראות או למכור. תם עידן השוק ה"קח וקח" – כדי להגיע אל הצרכנים ולתפוס את תשומת ליבם יש לעבור לשוק של "תן תן תן וקח". תן להם תוכן, עניין ובידור – תקבל הזדמנות לגבש סביבך קהילת צרכנים. אבל מי הולך לייצר עבורך את כל התוכן הזה?
נפח התוכן גדל, אבל בכיוון אחד בלבד – הדיגיטלי. בסמוך לשנת 2000 עבר קו פרשת המים שבין אפיק הדפוס לאפיק הדיגיטל, כפי שנראה בגרף הבא, ומשם צוללות הכנסותיה של המדיה המודפסת על נייר בצורה חדה מאוד. כמעט בכל חודש אנו שומעים על עיתונאים שזומנו לשימוע או על עיתון אחר שהדמים את מכונות הדפוס, כאשר יותר ויותר תקציבים מופנים לערוצי הניו מדיה. כאן המקום לחדד את המשפט המסיים את הפיסקה הקודמת ולשאול אבל מי הולך לייצר את כל התוכן הדיגיטלי הזה עבורי?
מקור: RIAA McKinsy 2014
ובכן, מאגר יצרני התוכן המצוי בזירה מורכב משני אלמנטים עיקריים: יצרנים מתחום התקשורת והבידור ויצרנים מתחום הפרסום. כמובן שישנן תתי קבוצות רבות נוספות וקבוצות המכילות את שני המרכיבים אך באופן כללי, אלו שני השחקנים הראשיים על הבמה ומהם ייגויס ככל הנראה עורך תוכן.
הבשורה הטובה היא, ששוק דורשי העבודה מתחום הפרסום ובמיוחד העיתונות עולה בהרבה על הביקוש, מה שיקל עליך יחסית למצוא מועמדים לתפקיד עורך התוכן. הבשורה הפחות טובה היא… ובכן, רגע. התחלנו יפה, את העניינים המורכבים יותר נשמור לסוף.
אם כך, מה שצריך זה לגייס איש תוכן. אדם שידע לספר את הסיפור המותגי \ ארגוני בצורה כל כך מרתקת, שיצליח לסקרן אפילו פקידי שומה סקפטיים. אדם שיידע לכתוב, להתנסח, לערוך, להציג, לספר, לזקק מידע, להגיה פיסקאות, להציג תמונות בהיי-דפנישן ובזמן קריב ולשרטט אינפוגרפיקות שכמותן לא נראו מאז גילוי הטבלה המחזורית. אחד שיש לו גם הפרעת קשב צבעונית ומרהיבה שתפיק סרטוני אנימציה, אבל שיהיה קוהרנטי ומחושב מספיק כדי לייצר תוכן שיווקי סדור תוך עמידה בדד-ליין.
אבל היכן מוצאים איש כזה? וכמה הוא אמור לעלות? נתחיל בשאלה השניה: עלותו של בעל מקצוע סביר תתחיל ב6,000 ש"ח נטו, כששכרו של מקצוען ששיכשך בביצה בין שנתיים לחמש שנים והספיק גם לערוך, תגיע גם ל13,000 נטו ומשם השמיים הם הגבול. העניין השני מורכב יותר וכאן אנחנו מגיעים אל הבשורה הפחות טובה שהוזכרה שתי פיסקאות קודם לכן.
העניין הוא שבוגרי מסלול העיתונאות יודעים לעשות עיתונות, קרי: תחקירים, פובליציסטיקה, חדשות וסיקורים. זה נחמד, זה מעניין, מסקרן, איכותי, אבל זה לא מוכר. לו תוכן זה היה מוכר, לא היו הללו מפוטרים מאתרי האונליין וממערכות החדשות.
מול נסיכי העיתונות חמורי הסבר, מקרקרים צפרדעי ביצת הפרסום השנונים והדחקאים. הם "פלאנרים" ו"קופירייטרים", "ארט-דירקטורים" ו"קריאייטיבסופרווייזרים" ועוד מגוון תארים דרמטיים האמורים לגרום לך להתרשם, להתרגש, להתפעל ולשלל פעלים נוספים בבנין התפעל. והם מגניבים. הם מצחיקים, הם שנונים. אבל הם חושבים בסלוגנים, בטיזרים, בגימיקים ובבאזזז. שגם זה טוב, אם אתה מעוניין בקמפיין שיזכה ב"קקטוס הזהב", שהוא מין קקטוס חד עונתי. הם לא יחזיקו עבורך תוכן מגזיני המעניק ערך אמיתי של מידע או בידור עבור קהליך לאורך זמן.
בהנחה שצ'אק נוריס אינו פנוי לענייני תוכן, איני מכיר אדם אחר האוצר בתוכו את כלל התכונות שצויינו. בנוסף, האם עבור כוס החלב הזו, אתה באמת מעוניין ליצור עם פרת התוכן יחסי עובד-מעביד?
כדי להגיע לתוצאות סבירות של תוכן איכותי וקבוע, יש צורך במערכת שלמה. מערכת שיש בה תמהיל של כותבים, תחקירנים ופרסומאים, מומחים לרשתות חברתיות ולפרסום מקוון, מעצבים, צלמים, אנימטורים, עורכים ובוודאי שכחתי תפקיד או שניים.
וכעת לחדשות הטובות. אם בפתיחה הזכרתי כי יותר ויותר מותגים הופכים למעשה למוציאים לאור, הרי שהדבר עובד גם בכיוון ההפוך. לא מעט מוציאים לאור מבינים כי משתלם להם לתת שירות עבור מותגים ולהפוך לחברות תוכן. כך מתאפשר גם לחברות מסדר גודל בינוני ואפילו קטן להכנס לזירת התוכן ההמתרחבת מבלי להגרר להוצאות עבור עלות מעביד של איש תוכן ארגוני.
אם כך מי הוא איש התוכן הטוב בעולם? לשאלה זו שתי תשובות אפשריות.
א. האיש שמאחריו עומדת מערכת שלמה לייצור תוכן.
ב. צ'אק נוריס. אגב, יש מצב שהוא פנוי.
