ראיון נוקב עם סטודיו "הנחומים" לאיור ואנימציה שבסופו תוכלו להחליט: האם שווה לכם אנימציה?
נכון שאנימציה זה הכי כיף שיש? זה חי, זה מהיר, זה תוסס ומצחיק. גם אני חשבתי כך עד שנאלצתי להפיק בפועל את סרטון האנימציה הראשון עבור אחד מלקוחותינו.
העבודה על סרטון אנימציה היא מורכבת: בניגוד לסרטון וידאו המצולם בלוקיישן שכבר משמש כתפאורה או מצולם באולפן מסך ירוק המאפשר השתלת תפאורה בלחיצת עכבר, כדי להכין סרטון אנימציה יש לברוא עולם מאפס. זה מתחיל ברקעים, נמשך בעיצוב דמויות, בניית סטורי-בורד, ליי-אאוט, ליפ-סינק ועוד מילים מפחידות במקצת שאפילו האקדמיה העברית החליטה להרים ידיים בעניינן.
אז למה לנו את כל כאב הראש הזה?
ישבנו לקפה ומאפה (קינמון, תודה ששאלתם) עם סטודיו "הנחומים" לאיור ואנימציה, הלא הם אריק ודנה נחום, כדי לשאול אותם כמה שאלות נוקבות.
אנימציה זה ים של עבודה, למה לא פשוט לצלם אנשים בוידאו?
אריק: בהחלט כדאי להמשיך ולצלם אנשים אמתיים בווידאו. אין לנו שום התנגדות לכך. אגב, לפעמים אנשים אמתיים יכולים להיות יותר הזויים מדמויות אנימציה. וברצינות – אנימציה מתאימה מאוד לחלק מהמקרים, ולחלק אחר- היא לא מתאימה או לא נחוצה כדי להעביר את המסר.
דנה: הדבר הראשון שאנחנו שואלים את עצמנו לפני כל פרויקט הוא: "האם באמת צריך כאן אנימציה? מה היא משרתת? מה ניתן להשיג כאן ולא בסרטון וידאו רגיל?". ובמקרים שלא מצאנו שום סיבה הגיונית לעבוד כמה ימים או שבועות על דקה או שתיים של אנימציה – לא תהיה אנימציה. חד וחלק.
אתם אנשי מקצוע מעולים – אבל אנשי מכירות גרועים. אז אתן לכם הזדמנות נוספת: שכנעו אותי למה כן אנימציה?
אריק: תיכף דנה תשיב תשובה מהראש. אני אתחיל בתשובה מהבטן. למה? בגלל שאנימציה זה פאן! עושים אותה בכיף וזה משתקף מיד במראה, בתנועה ובצבעוניות של הסרט. כל אחד רוצה לצפות בסרט כיפי ומצחיק בצבעי ממתק והרבה יותר קל למשוך צופים לצפות בסרט אנימציה מאשר בסרט רגיל, כי זה ייחודי, מושקע ומרשים.
דנה: ומהפן היותר פרקטי: באנימציה אפשר להתפרע. להצניח דמויות, לערוף ראשים, לגדל ראשים, להשפריץ כמויות אדירות של דם, לברוא עולמות, להשמיד אותם – והיריעה עוד רחבה, אולי אפילו אינסופית, בהתאם לדמיונו של התסריטאי ולגודלו של התקציב. באנימציה אפשר גם להעביר הומור שלא עובר בשום פורמט אחר.
מה למשל?
דנה: תאר לך סרט וידאו ובו פסנתר שנופל ומועך ילד. ילד מעצבן, אבל עדיין ילד. ושפריצים של דם מסביב לפסנתר. עכשיו דמיין את מבטי התדהמה, השוק והאבל של הצופים בסרט. כמה מהם יישארו עד הסוף? וכמה מהם ידווחו מיד למנהל האתר שוידאו זה "פוגעני"? כשזה קורה באנימציה, במרבית המקרים אין לנו שום בעיה לקבל את זה. למה? כי ממילא הכל נראה מגוחך ומדומיין – וקל מאוד ליצור ריחוק רגשי ומניפולציות באנימציה כשהדבר נדרש.
זה יתרון בעיקר לרעיונאי ולתסריטאי שיכול להתפרע. אבל מה היתרון שלי כמפיק או מזמין הסרטון?
אריק: להפקת סרטון אנימציה יש יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות המרכזיים הוא שכל דבר שמופיע באנימציה ניתן לשליטה ולתיקון. לדוגמא: שכרתם שחקנים, צלם, בום, מאפרת, מפיקה, נערת מים, איש סאונד וצילמתם וידאו מושקע במיוחד. מאוחר יותר, או – מאוחר מדי, בשלב העריכה, הרבה אחרי ששחררתם את כל האנשים והשחקנים הביתה, אתם מגלים שמשהו התפקשש בצילום. אולי הסאונדמן פספס וחלק מהסאונד נדפק, או שהשחקנית לא שמרה על המשכיות והשפתון שמרחה לפני ארוחת הצהריים, נעלם באורח פלא לאחר ההפסקה. אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. באנימציה, לעומת זאת, ניתן לתקן תקלות או נקודות שהתפספסו בשלב כלשהו בדרך, במהירות יחסית וללא תלות באף אחד, ישירות לתוכנת האנימציה או הסאונד.
והחסרונות של אנימציה מול וידאו?
דנה: למרות שתיקונים של טעויות ניתן לבצע בקלות כפי שאריק ציין, נדרשת נוקשות בעבודה לפי שלבים ברורים מול הלקוח. העבודה על סרט אנימציה היא רוחבית: ברגע שיש תסריט מאושר, עוברים לעיצוב הדמויות ולהקלטת הקריינות/ דיבוב, לעבודה על הסאונד- מוסיקה וסאונד אפקטים, לליי אאוט ולאנימציה הסופית. כל מעבר שלב – מצריך אישור סופי ומוחלט, מהסיבה שכל שינוי שמשנים בשלבים מתקדמים של הסרט, גורר שינויים של כל השלבים מההתחלה. אפקט כדור שלג.
לדוגמא?
דנה: אם מחליטים לשנות טקסט של דמות אחרי שהיא כבר הגיע לאנימציה אזי צריך להתאים עיצובים חדשים לפוזה שלה, להקליט שחקן שוב, לסדר את תזמון הסרט והסאונד ולעשות לה אנימציה מחדש. שלא כמו בסרט מצולם, אזי פשוט מצלמים טייק נוסף וחותכים בעריכה מה שלא צריך. באנימציה אין קטעים מיותרים שנחתכים בעריכה, הכל מצויר מראש ולכן חשוב לעבוד בצורה מסודרת. הקפדה על השלבים בעבודה, עוזרת להישאר ממוקדים, ללא חריגות תקציב, ולאורך כל הדרך יודעים איך יראה הסרטון המוגמר ואין הפתעות – לא ללקוח ולא לסטודיו שמפיק את הסרטון.
אריק: במילים אחרות, היצירתיות בסרט וידאו רגיל היא בשלב ה"פרודקשן", על סט הצילומים, כאשר הבמאי מפתח דיאלוג עם השחקנים והתסריט נתון לאינטרפטציות ואילתורים על בסיס התסריט ולפעמים הברקות של אותו הרגע יכולות לשנות קטעים מסוימים ואפילו את כל הקטע של הסרט. באנימציה, היצירתיות היא כמעט אך ורק בשלב ה"פרה-פרודקשן" – כלומר: כתיבת התסריט/ציור הסטוריבורד/עיצוב הדמויות. לאחר השלב הזה, מקליטים את השחקנים שמשחקים את הדמויות ויוצרים סאונד בסיסי ומשלב זה ואילך, מבחינתנו הסרט גמור ונותרה רק "קצת" עבודה כדי להביא את הפנטזיה לחיים.
בתיק העבודות שלכם ניתן להבחין בין סרטים מאוד מושקעים מבחינת המראה שלהם – וכאלה שמושקעים פחות. זה נובע משיקולי תקציב?
דנה: כמובן שיש משמעות גם לתקציב המשקף את מספר שעות העבודה שניתן להשקיע בפרויקט, וגם למהירות בה אנו נדרשים להכין את הסרטון. זוכר את סרטון השפנים שנאלצנו להפיק תוך 24 שעות?
אריק: אבל זו ממש לא הסיבה העיקרית. לפעמים רקעים מושקעים מדי עלולים לפגום במטרה השיווקית של הסרטון. הרבה פעמים אנחנו, כמאיירים ואנימטורים בוגרי בצלאל, מתפתים להשקיע באיור רקעים מדהימים ומפורטים, כמו שהיינו עושים בסרט עלילתי, אבל בסרט שיש לו מטרה שיווקית ברורה – רקע מפורט מדי עשוי להסיט את תשומת הלב מהעיקר, להפוך למסיח. לעתים פריים נקי ופשוט יעשה את העבודה עבור הלקוח הרבה יותר מפריים מאויר ומושקע במיוחד. בכלל – לכל פריט באנימציה שיווקית חייב להיות תפקיד ברור בסרט אחרת הוא עלול לקחת את הצופה למקומות שלא ניתן לצפות – במקום להתמקד בעיקר: המסר שאנו רוצים להעביר בסרטון.
נסיים בטיפים מעשיים לגוף עסקי שמזמין סרטון אנימציה בפעם הראשונה?
דנה: אתם רוצים לספר הרבה דברים ללקוחות שלכם – אבל כדאי לבוא מוכנים ולהתמקד בעד 3 מסרים מרכזיים בלבד. הצלחתם לגבש מסר אחד מרכזי? עוד יותר טוב. וכמובן – תסריט תסריט תסריט. סיפור טוב יהפוך לאנימציה מצוינת, ללא קשר לגודל התקציב שלכם.
אריק: קחו הצעת מחיר מ-3 חברות ולבסוף לכו עם החברה שהתחברתם יותר עם הארט והעבודות שלה – וכמובן שיש משקל רב גם לחיבור האישי למי שמטפל בכם. ועוד טיפ: במקום סרט אחד של דקה – לכו על 3 סרטונים של 20 שניות. חשבון פשוט שהרבה ארגונים לא עושים.
ואם אני אומר לכם: שמע, אני מותג רציני ומכובד – לא מתאים לי אנימציה?
אריק: אז מה אם אתה ארגון או חברה רציניים במיוחד? יש לכם גם פן אנושי, לא? תצחיקו אותי! ואם לא תעשו זאת תוך 5 שניות אני לוחץ על skip!
בשלב זה של הראיון גערתי בנחומים על כך שהם מבזבזים זמן בלשתות קפה ולדבר במקום לסיים את הסרטון הנוכחי עליו אנחנו עובדים אתם. באמת חוצפה.
