אני מכיר את כל התירוצים. בכל זאת, הייתי עורך דין בתחום הקניין הרוחני במשך עשר שנים ואכלתי לארוחת הבוקר מכתבי התראה ותביעות על הפרת זכויות יוצרים בתמונה.
התירוצים שלא יעזרו לכם
אז הנה רשימת תירוצים שלא יעזרו לכם להימנע מתביעה על הפרת זכויות יוצרים בתמונה שהעליתם לאתר שלכם באינטרנט או לרשתות החברתיות שלכם:
- "לא היה סימול זכויות על התמונה": מרגע שצלם צילם תמונה יש לו באופן אוטומטי זכויות יוצרים בה. הוא לא צריך לרשום את הזכות או לסמל אותה בדרך כלשהי. סימול זכויות עשוי להקל על חייו של הצלם בבואו לדרוש פיצוי גבוה, אולם אינו רלוונטי לעצם הפרת הזכויות.
- "מצאתי את התמונה בגוגל": עצם הימצאותה של תמונה ברשת באופן שבו מנוע החיפוש של גוגל מאתר אותה – לא שולל מיוצר התמונה את זכויות היוצרים בה.
- "לקחתי את זה מוויקיפדיה": לא כל התמונות מוויקיפדיה הן חופשיות לשימוש, וגם כאלה שהן כן מותרות לשימוש מציבות תנאים מסוימים לשימוש בהן. על כך נרחיב בהמשך.
- "זו לא תמונה מיוחדת – כל אחד יכול לצלם את זה": הדרישות להכרה בזכויות יוצרים הן נמוכות. די במידה כלשהי של יצירתיות כדי לזכות את הצלם בזכות יוצרים. כל אחד יכול לצלם את הנוף מהגג של עזריאלי, למשל, אך בחירת זווית הצילום, מסגור התמונה (פריימינג), מידת החשיפה לאור וכדומה – מספיקים כדי ליצור כאן תמונה שיש בה זכויות יוצרים.
- "נתתי קרדיט לצלם": עצם מתן הקרדיט לא שולל את העובדה ששימוש בלתי מורשה בתמונה מהווה הפרת זכויות יוצרים.
- "לא ידעתי שאסור – זה היה בתום לב": טיעון זה יכול לשמש, במידה מסוימת, כאשר בית המשפט שוקל כמה פיצויים תצטרכו לשלם לצלם. אין בו לכשעצמו כדי לשלול את העובדה שהפרתם זכויות יוצרים.
- "לא נגרם נזק לצלם": כיוון שקשה להוכיח נזק עקב שימוש בתמונה קובע החוק הישראלי פיצוי "סטטוטורי" (ללא הוכחת נזק) בסכום של עד 100,000 ₪. כלומר: הצלם לא צריך להוכיח שנגרם לו נזק, הוא זכאי לפיצוי מיד לאחר שהוכיח שהופרה זכותו. בית המשפט יקבע על סמך מכלול שיקולים שנקבע בחוק ובפסיקה כמה זה יהיה בפועל.
באילו תמונות כן מותר להשתמש?
אומרים שעורך דין טוב אינו אומר מה לא, אלא איך כן. במילים אחרות: באילו תמונות כן אפשר להשתמש, ובאיזה אופן לעשות זאת?
הדבר הטוב ביותר הן מבחינה משפטית והן מבחינה שיווקית הוא לצלם תמונות בעצמכם. הזמנת צלם מקצועי שמצלם תמונות אותנטיות במיוחד עבורכם יכול ליצור לכם מאגר תמונות שישרת אתכם במשך זמן רב. בנוסף, בעידן הסמארטפונים והאינסטגרם – כל אחד הוא צלם, ולכל אחד יש יכולות של עורך גרפי עם שלל אפליקציות עריכת תמונות.
דרך נוספת להתנהל בראש שקט היא באמצעות רכישת מינוי למאגר תמונות סטוק. הבעיה: אם זה מרגיש כמו סטוק, נראה כמו סטוק ומריח כמו סטוק – הקהל מבין שזה סטוק. זו הסיבה שעבודה עם מאגר תמונות סטוק חייבת להיעשות מתוך מחשבה מעמיקה בכל בחירת תמונה כדי לעקוף מלכודות סטוק. תמונת הנושא של כתבה זו, למשל, היא תמונת סטוק שעברה עיבוד קל כדי להתאים במדויק לנושא הכתבה. גם מבחינה משפטית יש לשים לב: לפרטי הרישיון במאגר שעליו אתם מנויים; לסימונים מיוחדים של הגבלת שימוש כמו "editorial use only" (שימוש בתמונה לצורך סיקור ולא לצרכים מסחריים).
פתרון אפשרי נוסף הוא שימוש בתמונות שהשימוש בהן הותר. המאגרים המרכזיים לחיפוש תמונות כאלה הם פרויקט wikimedia ואתרי תמונות דוגמת flickr. המבנה המשפטי של פרויקטים אלה הוא כזה שבו ה"תורמים", כלומר בעלי זכויות היוצרים, מסמלים אם הם מוותרים על זכויות היוצרים שלהם לחלוטין ומעבירים את התמונה לשימוש הציבור, אם הם שומרים בידיהם את זכויות היוצרים באופן מלא, או מתירים שימוש בתמונה לפי כללים ותנאים שהם מציבים.
מדריך: איך נדע אם מדובר בתמונה חופשית או לא?
הסימול המשמח ביותר עבורכם הוא של public-domain – יצירה הפתוחה לשימוש הציבור. סימול זה מאשר שהתמונה פתוחה לשימוש ללא הגבלות. לכאורה.
למה לכאורה? כי לפי הדין בישראל ליוצר יש "זכות מוסרית" שהיא נפרדת ונבדלת מזכות היוצרים עצמה. הזכות המוסרית משאירה בידי היוצר את הזכות שהיצירה תיוחס אליו (מתן קרדיט), ואת הזכות למנוע סילוף ביצירה. לכן, גם אם היוצר ויתר על זכות היוצרים – עדיין בידיו נמצאת הזכות המוסרית. ההמלצה הגורפת שלי: תמיד תנו קרדיט הולם לצלם.
הסימול המעציב ביותר עבורכם או סימול של זכויות יוצרים בצבע אדום. משמעותו: יש כאן זכות יוצרים בתמונה והיוצר לא ויתר עליה כלל. כלומר: אסור לכם לעשות שימוש בתמונה ללא אישורו המפורש. נכון, לפי החוק יש שימוש שמותר לעשות גם ללא הסכמת היוצר כמו שימוש הוגן לצורך סקירה עיתונאית או ביקורת, אך הצורך להוכיח זאת בבית המשפט יוטל על כתפיכם – ורף ההוכחה אינו נמוך.
בתווך שבין סימולים אלה נמצא סימול זכויות ירוק רגיל או הפוך. הסימול מעיד שהבעלים שומר בידיו את זכויות היוצרים, אך מתיר שימוש תחת תנאים שהוא ניסח. לעתים מדובר בתנאים סטנדרטיים כמו מתן קרדיט, ולפעמים התנאי הוא שהיוצר יאשר מראש את השימוש רק לאחר שפורטו בפניו נסיבות השימוש. הכלל הוא שאין כלל: היוצר יכול להתנות את השימוש באיזה תנאי שירצה.
כדי לחסוך את הצורך בקריאת כל תנאי של כל יוצר, נוצר מנגנון של מתן רישיונות מסודרים בנוסחים קבועים המתירים את השימוש בתמונות תחת תנאים קבועים. התנאים האלה כלולים במספר סוגי רישיונות המצויים תחת קורת הגג של creative commons – או בקיצור: CC. במילים אחרות: מדובר בשדה מוקשים משפטי שצריכים לדעת כיצד לצלוח.
איך לנווט בשדה המוקשים המשפטי של רישיונות CC?
כדי לפשט את השימוש ברישיונות CC נוצרו סימולים המשקפים את עיקרי הרישיונות באופן שבו מבט קצר יכול לשקף כיצד ובאילו תנאים מתיר היוצר שימוש בתמונה. הסימולים מופיעים כאשר לוחצים על תמונה באחד ממיזמי וויקימדיה. כדי לקבל פרטים מלאים על רישיון התמונה והיוצר שלה יש ללחוץ על כפתור "פרטים נוספים".
סימולי רישיונות הCC- מפורטים בטבלה הבאה וכוללים: מתן קרדיט (ייחוס); איסור שינוי ביצירה; שימוש לא מסחרי, וכדומה.
הבה נבצע תרגול קצר. מהי משמעות הסימול הבא?
התשובה: מותר להשתמש תחת תנאים מסוימים; יש לייחס את היצירה ליוצר (קרדיט); שימוש מסחרי אסור; שינויים בתמונה אסורים (יצירה נגזרת).
לסיכום: 5 כללי ברזל להימנעות מהפרת זכויות יוצרים בתמונה
כדי לעשות את החיים פשוטים ורגועים, הנה כמה כללי אצבע:
- הימנעו משימוש בתמונות ש"מצאתם ברשת" ושאינן במיזמי ויקימדיה או תחת רישיונות מוכרים שלה כמו GNU או CC.
- הימנעו משימוש בתמונות שנמצאות בוויקיפדיה ומסומלות בסימול זכויות אדום.
- היזהרו משימוש בתמונות שמסומלות בסימול זכויות ירוק וכוללות תנאים לא חד משמעיים של היוצר. הכלל: יש ספק – אין ספק.
- הימנעו ככל האפשר משימוש בתמונות הכוללות סימול של "לא לשימוש מסחרי". הסיבה: הגדרת המונח "שימוש מסחרי" אינה חד משמעית. במדינות מסוימות התקבלה פסיקה מרחיבה שלפיה גם מאמר אינפורמטיבי הכולל תוכן שיווקי עשוי להיחשב לשימוש מסחרי, ובמדינות אחרות התקבלה פרשנות מצמצמת שלפיה רק שימוש לצורך מכירת מוצרים או שירותים נחשב לשימוש מסחרי. למה להסתכן?
- תנו תמיד קרדיט הולם ליוצר.
וכדי שלא תהיו לגמרי רגועים: גם אם התמונה שבידיכם אינה מפרת זכויות יוצרים – היא עשויה להפר את זכות הפרטיות. סוגיה זו עולה בדרך כלל כאשר מדובר בתמונות של קטינים או של ידוענים. אבל זה כבר באמת נושא למאמר נפרד.
* מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ואין לראות בו מדריך שלם ומקיף לשימוש מותר בתמונות או כמתן היתר מראש לשימוש כלשהו בתמונות; ט.ל.ח.
