תוכן בתחפושת? אל תגרמו לצרכנים שלכם פוסט טראומה

כיפה אדומה

תוכן בתחפושת? אל תגרמו לצרכנים שלכם פוסט טראומה

הטעות הזו עתיקת יומין, ועל כך תעיד סבתה של כיפה אדומה. כולנו מכירים את הנס הגלוי שבו הסתיים הסיפור מסמר השיער, אך פחות ידוע הוא גורלה של הסבתא בשנים שלאחר החילוץ הדרמטי מבטנו של הזאב המחופש. מתברר שבעקבות המאורע פיתחה סבתא הפרעת דחק פוסט טראומטית, וסירבה לפגוש את נכדיה – ללא קשר לצבע כיפתם. ככה זה, כשעובדים עליך – אתה מפתח חוסר אמון. תביעתה של הסבתא כנגד האחים גרים, הפכה לייצוגית והיא כוללת גם את סינדרלה, שלגייה ועמי ותמי שפיתחו הפרעות אכילה קשות.

כיפה אדומה

סבתא של כיפה אדומה. עדיין בטיפול

פוסט טראומה: אל תגרמו לצרכנים להרגיש מרומים

נכון, בעולם רועש רווי פרסומות ותכנים שיווקיים קשה להתבלט, וזה מאוד מפתה להשתמש בטריקים שונים ולגרום לתכנים שלכם להתחפש למשהו שאינם. אז תחפושות זה לחלשים, וכדי להתבלט חייבים להשקיע ולתת ערך. זה יכול להיות מחקר מעמיק, אינפוגרפיקה שעושה סדר, מאמר עם ערך מוסף וגם סרטון ווידאו שבאמת מצחיק או אפילו מרגיז.

מה זה לא יכול להיות?  תוכן חלש, שאינו נותן ערך, שהתחפש לתוכן מעניין או איכותי. נכון, שימוש בתחפושות עשוי לגרום לצרכן לפתוח לכם את הדלת, אך אחרי שתבלעו את הזמן שלו – הוא יפתח פוסט טראומה לפוסטים שלכם. הוא יפסיק להאמין לכם ובכם.

מה לא לעשות? קבלו 3 דוגמאות

הנה 3 מלכודות מפתות שכדאי מאוד לא להכניס אליהן את הגולשים:

  1. הבטחות כוזבות: יש מילים שגורמות לתוכן שלכם להיראות אטרקטיבי במיוחד. מילים כמו "מחקר חדש", "טיפים מקצועיים" או "המדריך השלם ל" מבטיחות תוכן בעל ערך גבוה. אם יש לכם תוכן כזה – שיחקתם אותה, אבל ממש. אם לא – אתם מרמים את הצרכנים והם יחושו בכך מהר מאוד. כך גם לגבי "צפו" בכתבה שאין בה וידאו או שיש בה וידאו שולי לנושא הכתבה ולגרעינה.

 

  1. כותרות קליקבייטס: פיתיון מרגיז ואפקטיבי שיוצר לאורך זמן אפקט הפוך, או אם תרצו: זאב זאב. בדרך כלל המלכודת מאופיינת בכותרות כמו: "הנסיעה באוטובוס התחילה רגיל – לא תאמינו איך היא נגמרה", "כך עשיתי 15 מיליון ב-15 ימים" או "הסוד שהממשלה רוצה להסתיר". עכשיו, זה בסדר גמור להשתמש בכותרות כאלה אם באמת חשפתם את הקונספרציה הממשלתית, עשיתם 15 מיליון בתוך שבועיים או שנסיעת האוטובוס שלכם הסתיימה בנחיתת צלחת מעופפת על גגו. אבל כולנו יודעים שבתוך הכתבות אנחנו מוצאים, בעיקר, הקשר קלוש לכותרת וכתבה שיווקית מעצבנת.

 

  1. שימוש בסלבז: נעזוב לרגע את העניין המשפטי (הפרת זכות הפרטיות – שימוש בשמו או תמונתו של אדם), ונתמקד בתחפושת עצמה. גם אם הצלחתם להיות קציני קישור ולקשר איכשהו את המוצר או השירות שלכם לסלב ("המוצר שבר רפאלי היתה רוצה לקבל", למשל) – זוהי תחפושת. אין קשר אמיתי בין הסלב התורן לבין המוצר, וחוץ מסיכון בתביעה משפטית אתם מסתכנים באיבוד אמון הלקוחות ובכניסת משתמשים לא רלוונטיים.

סיכום: היו ישרים עם הצרכנים

האם תחפושות עוזרות לקבל קליקים לתוכן שלכם? וודאי. האם תייצרו את האפקט המתאים ותצליחו להוליך את הצרכנים במורד המשפך השיווקי? ממש לא. אפילו להיפך. את התחפושות – תשאירו לפורים.

גיל סלוביק
sloviks@gmail.com

תואר ראשון (LLB) ושני (LLM) במשפטים. עו"ד בתחום הקניין הרוחני (ייצוג חברות בינלאומיות דוגמת אדידס, טימברלנד, פייזר, סאנופי-אוונטיס, אבסולוט וודקה, רולקס, גאפ, רדבול, ועוד). העורך הראשי והמנכ"ל של המתכנה לתוכן עברי בע"מ.