1. "טבולה רסה" – כתיבת מאמרים ע"פ 'שיטת האידיוט':
עוד בטרם כתיבת המאמר, נקו את הראש ממידע מוקדם מכל סוג שהוא. במילים אחרות: חישבו בבלונד. עכשיו בחנו את נושא המאמר – פתאום הוא ייראה לכם מוזר, מה שיוביל לחשיבה מקורית אודותיו. לדוגמא: אם אתם צריכים לכתוב מאמר לאתר האינטרנט של מוזיאון הילדים, עשו את עצמכם כאילו שאין לכם מושג מה זה "מוזיאון ילדים" – מה בכלל מציגים שם? ילדים מפוחלצים בתנוחת "אמא לא הרשתה לי במבה"? או אולי את אותן יצירות משונות שמביאים הילדים מהגן ונעלמות מדלת המקרר בדרך פלא לאחר 72 שעות? הרי לכם קצה חוט לפתיחה מעניינת.
2. "רק על עצמי לספר ידעתי" – כתיבת המאמרים מהזווית האישית:
אנשים אוהבים לשמוע סיפורים ולא לקרוא מאמרים, במיוחד לא מאמרים באינטרנט. אז ספרו להם סיפור. לא חייבים לחשוף חוויות מהילדות המוקדמת. גם נסיעה במונית אל היעד המסוקר יכולה להיות חוויה. אם, למשל, אתם בדרך לסיקור כנס בפיזיקה מולקולרית, אל תתחילו לדון בחשיבות חקר הפיזיקה במצב מוצק – התחילו בפענוח מולקולות הריח במונית בדרך לשם, ובפיזיקה המעורערת שמחזיקה את מכשיר המוטורולה של הנהג על מוט ההילוכים. אגב: אם נסעתם במונית בישראל ואין לכם סיפור לספר – אל תעסקו בכתיבה.
3. כתיבת כתבה בשיטת "הנתון החריג":
כל נושא אליו תצללו, גם המשעמם ביותר, כולל בתוכו נתונים חריגים – שבדרך כלל נעלמים מעיני אלה שעוסקים באותו נושא באופן יומיומי. הבליטו את הנתון החריג, הציפו אותו מעלה – והרי לכם משהו לדון בו. אם, לדוגמא, אתם כותבים מאמר לאתר אינטרנט תיירותי על שביל ישראל, אל תתחילו להלל את יפי השביל וחשיבותו, אלא חפשו קודם כל דרך איזה אתרים השביל אינו עובר. כך תגלו, למשל, שירושלים כלל אינה נכללת בתוואי שביל ישראל. גם לא החרמון. והרי לכם נושא מעניין לדון בו – גם לטיילים שכבר עברו את השביל לאורכו ולרוחבו.
4. "האקדמיה לתכני עברית" – כתיבת מאמר בשיטת הציטוט המלומד:
יש נושאים שהם כל כך בנאליים ולא מעניינים, שלא תמצאו דרך לתקוף אותם בצורה יצירתית. פתרון שתמיד עובד הוא לפתוח את המאמר בציטוט אינטלקטואלי. עדיף ממקור כמה שיותר רשמי: אנציקלופדיה, מילון או השנתון הישראלי לסטטיסטיקה. פתיחת מאמר בדרך זו לא רק מסדרת את המאמר לתבנית שתסייע בכתיבה אלא יוצרת עניין ודיון מזווית חדשה. אם, למשל אתם מסקרים "פסטיבל מזון כשר", ניתן לפתוח בציטוט מתוך מילון אבן שושן של הערך "פסטיבל" ולפתח דיון האם היריד בו ביקרתם עונה להגדרה או לא. בניגוד למקובל לחשוב, קוראים אוהבים שמשתפים אותם בתהליכי חשיבה.
5. "החוויה הישראלית" – כתיבת מאמרים לאינטרנט בשיטת הדמיון המודרך:
אנשים תמיד יעדיפו לחוות חוויה מאשר לקרוא עליה. אז השתמשו בדמיון מודרך והכניסו אותם אל תוך סיטואציה. זה לא רק מעניין יותר, אלא גם מערב רגשית. אם אתם כותבים מאמר על יתרונותיה של תרופה חדשה המטפלת בנדודי שינה, תארו סיטואציה שכולם מכירים ומתחברים אליה: הרצאה משעממת שגורמת לכולם להירדם ללא סיוע תרופתי או את הרגע הזה שאתה קם בלילה לשירותים, חוזר למיטה, יתוש מתחיל לזמזם באוזן, השמיכה נתקעת מתחת לרגל, והחתול מרביץ יללה מתחת לחלון – והנה במקום להירדם מחדש אתם חושבים על כל מה שעוד יש לכם לעשות מחר. הקורא מחייך, מהנהן – ורוצה להמשיך לקרוא.
עוד דוגמאות לפתיחות מעניינות? בבקשה
מאמר על דיני פטנטים:
מאמר על פעילויות לילדים ב"מוזיאון ישראל"
מאמר הסוקר נקודות עניין פחות מוכרות בישראל
מאמר הסוקר כנס מדע בדיוני בתל אביב
מאמר על תוכן ויראלי בפייסבוק:
מאמר על נופש בטבריה
מאמר על סיור לימודי בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל":
מתקשים בכתיבת מאמרים איכותיים על בסיס קבוע? צרו קשר עם המתכנה
